בנין יהושע על אבות דרבי נתן · פרק 9 · הלכה 4

אדם רע. זה רשע שהוא רע לשמים ורע לבריות כדאי׳ ספ״ק דקדושין ע״ש אוי לרשע רע וגו׳. וכן מצינו באחאב שהרג לנביאים ולנבות ולכך נאמר באחאב רק לא היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע וגו׳. אדם רשע הוא רק רע לשמים ולכך נקט התנא אל תתחבר לרשע וכ״ש לרע שהוא לבריות ג״כ וכעין זה כתב המפרש:

עצה רעה. פ״ב בסנהדרין דף כ״א ע״א מפורש זה ע״ש:

ואפילו לתורה. וש״ת הריני זהיר מלהיות לו שכן שהוא התחברות תמידי. ואיני מתחבר עמו אלא לסחורה או לד״ת דרך אקראי בעלמא לכך חזר והזהיר ואל תתחבר לרשע אפילו באקראי כ״כ במד״ש בשם ה״ר מנחם לבית מאיר וכך אמרו חכמים כל המתדבק ברשעים אע״פ שאיני עושה כמעשיהם נוטל שכר כיוצא בהם. למה״ד לנכנס לביתו של בורסי אע״פ שלא לקח ממנו כלום מ״מ ריח רע קלט והוציא ממנו כ״כ הרע״ב והמפרש כתב שאפילו לתורה הוציא האדר״נ מהדיוק ואל תתחבר דלשון חבר שייך אצל בעלי תורה כמ״ש הרמב״ם ז״ל דלכך נקרא ת״ח חבר שחברותם נאה ונקראו באמת חיבור לא כן חיבור ע״ה והיינו דקאמר ואל תתחבר לרשע אפילו לענין שתהיה שם חבר נקרא עליך היינו ללמוד תורה אפ״ה אם הוא רשע לא תאמר לו עכ״ל ועיין סוטה דף כב: