קריאה במקור

בנין יהושע על אבות דרבי נתן · פרק 17 · הלכה 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

שלא יצא ש״ר על ממון שלו. שהוא של גזל ורבית ואונאה:

ממון חבירו. שילמוד ג״כ זכות עליו:

ד״א יהא ממון וכו׳ כשלך. כאשר אתה רוצה בממונך שלא תתן בחנם כך אל תקח מחבירך ממונו בחנם:

שנה לו. מיד שנאמר אל תאמר לך ושוב ומחר אתן היינו ללמוד עמו ואל תתמה על לשון אתן שהרי כל משלי מרמז על התורה. מפרש:

את ממונו. זה מסברא שאל יקח בחנם ומה שאמר שנאמר אל תאמר קאי ארישא אם יודע הלכה שיאמר לו מיד. מפרש:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 0367d181ea760d991643180ea536fead1664509175bdcaa89dfeeb14a18a5865