א"ר אבין כאן התירו טבלים מפני דרכי שלום, עיין בפנים שדברינו בע"ה קלורין לעינים ועיין במשניות עם הפירושים שכולם מפלפלין לחלק הדין דמשנה דידן משבת שניה למשנה קמייתא ע' בתוי"ט ז"ל ובמשנה ראשונה ובמלאכת שלמה ובתפארת ישראל ובחידושי מהרי"ח ז"ל וגם מביאין סוגית הש"ש הזה במשנה ראשונה עיי"ש, ות"ל שזכיתי לפרש ולכוין לאמיתה ת"ל. ודע דהתוס' ז"ל במס' סוכה (דף ל"ט) שם ס"ל דאף חבר אצל ע"ה נקרא ג"כ חבירו ומביאין מכמה משניות שכן הוא, ולפ"ז יש לפרש המשנה כך וכך ע"כ נחלקו בזה ר"ת ור' אבין אם לא גזרו על הדמאי במקום איבה או שהתירו טבלים משום איבה דהוא משום דרכי שלום וניחא בזה לקמן (ברפ"ז) דהתם במשנה גרסינן נמי חבירו והוא אינו מאמינו וע"כ יש לפרש בב' אופנים כנ"ל ע"ז קאמר ר' יוחנן מתניתן בדמאי ולכאורה קשה מאי קמ"ל אבל לפ"ז שפיר ניחא דמשום דיש לפרש המשנה ג"כ על ודאי ע"כ קמ"ל ר"י מתניתן בדמאי ודוק:
קריאה במקור
תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 4 · הלכה 2 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e878f2d642c0730b6a3af12f4dddcd11801e5d0f8b9857ebb4906c77a986e87b