רב אמר עיקר חזקה הכנסת פירות. הרמב"ן ז"ל בחידושיו רצה ללמוד מכאן בהא דאמרו התם דף ל"ו ניר אינו חזקה היינו שאף ימים שחרש אין עולין לו וכבר השיב עליו הטור בסי' קמ"א. ולדידי צ"ע בדעתו ז"ל דמה ראיה איכא מדהכא הא בהדיא קאמר מודה רב במנכש ומעדר וכו' אלמא דה"ק דתרווייהו בעינן דאם עשה בה בדבר שלא נהנה אכתי לא הויא חזקה עד שיהנה ממנה לבסוף וכיון דנהנה חזקתו חזקה ונמנין משעה שנכנס לתוכה דאל"ה לענין מאי מודה רב במנכש ומעדר ומה שכתב שם וה"נ משמע בהדיא לקמן בפרקין וכו' גם משם אין ראיה מוכרחת כ"כ ואין להאריך. וכן דעת הרמב"ם ז"ל כדעת רוב הפוסקים דאם נהנה הוא לבסוף מונין לו משעה שהתחיל לחרוש בה כדנראה מדבריו בפרק י"ב מטוען הלכה ט' ע"ש. ובדין דחליצה כבר נתבאר בחיבורי שם במקומו:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 3 · הלכה 3 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4d90491820fb8177f230321aca062cd17f0aecf7f9beadbeb4206d0ba28f4b7c