מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 3 · הלכה 10 · Segment 3

תני תמן וכו'. ברייתא זו הוא נשנית בבבלי דף נ"ט ע"ב ת"ר מעשה באדם אחד שפתח חלונותיו לחצר השותפין וכו' ובא לפני ר' חייא ואמר יגעת ופתחת יגע וסתום. גם מכאן טען הרמב"ן ז"ל על דברי האומרים וסוברים דיש חזקה להיזק ראיה דרבי חייה משמע דס"ל דלעולם אין לו חזקה ומפורש בירושלמי הפותח חלון וכו' עד מגחך הוינא באהין גברא ושמעת מינה שאין להם חזקה שאלו היה חזקה להיזק ראיה לעולם כיון שהוא פתח במעמד חבירו והוא מושיט לו צרורות מיד נתקיימו חזקתו כדאמרינן אי דלי צנא דפירי לאלתר הוי חזקה ואמרינן נמי והא אית לי סהדי דאתא וסייע בגודא בהדאי וכיון שלא נתקיימה חזקה בכך לא מקיימא ליה חזקה לעולם היכא שיש שם היזק ראיה כדעת רבינו הגדול ז"ל ומסתברא כוותיה עכ"ל. וזהו הסיועו שרמז הוא ז"ל בריש מכלתין והבאתיו בהלכה דלעיל. ולדעת הר"י הלוי והרמב"ם והרא"ש ז"ל וסייעתי' דס"ל דיש חזקה להיזק ראיה א"כ נאמר דמשם ראיה דפסקו כר' אבא בגמ' דילן דלעיל דף ל"ה ע"ב ואי דלי ליה איהו גופא צנא דפירי וכו' וזהו מוסכם לפי סתמא דהש"ס דילן וכדפסק הרמב"ם בפי"א מטוען הלכ' ט' וא"כ תפסו לדברי רבי ישמעאל לעיקר דהיכא דשתק זה הויא חזקה לאלתר כדא"ל החזקת בני החזקת ומכ"ש היכא דעשה מעשה וסייע אותו וזהו שכתב הרמב"ם בפ"ז משכנים הל' ו' הרי שפתח חלון לחצר חבירו וכו' כגון שבא וסייע עמו וכו' ה"ז החזיק בחלון וכו' וכן בפי"א הל' ו' מי שהחזיק בנזק שיש לו חזקה כגון שפתת חלון וכו' והה"מ כתב שם דין זה אע"פ שלא נזכר בגמ' בפירוש פשוט הוא וכו' ודברי ר ישמעאל בר' יוסי הם בענין שהחזיק לאלתר וא"כ אם זה טוען כנגדו באיזה טענה שיהיה עליו להביא ראיה ומקצת מזה זכר הה"מ שם בהל' ד' והביא שם חלוקי הדיעות בין הרי"ף ז"ל שתפס הירושלמי ובין הר"י מיגש והרמב"ם ז"ל שלא פסקו כהך דהכא. ולענ"ד נראה דמדין הנזכר בהל' ו' מוכח להדיא דפסק כר' ישמעאל בר' יוסי וזה בגוונא דהניזק היה לו לידע בשעת מעשה דמה דאמר ר"נ בדף מ"א ע"א גבי האי דרב ענן שקל בידקא בארעיה וכו' לית הלכתא כר' ישמעאל היינו היכא דלא הוה מסייע ליה אבל היכא דסייע בהדיה א"נ היכא דלא טעה זה אלא דהוה ליה לידע מודה ר"נ כדמוכח דקאמר אהא דא"ל הא אחיל דאתא וסייע בגודא בהדאי א"ל מחילה בטעות היא וכו' וכן פי' שם הר"י מיגש ז"ל וכתב לתרץ ביה קושיות התוס' דהתם דהא בפ' איזהו נשך משמע דס"ל לר"נ מחילה בטעות הויא מחילה דשאני התם דידע דלא הוו פירות בעולם בשעת מכירה ומחיל אבל הכא לא ידע מאי דעביד ליה בארעיה דניחול וא"כ סברא זו קיימת לדעתם ז"ל דבמקום דידע מחיל ואין חילוק לדעתם בין דין דדלי צנא דפרי הנזכר ובין דין דפתח חלון. ומ"ש הטור בסי' קמ"ב כדעת הרב יונה ז"ל לחלק בזה זהו כפי' דעת הרי"ף ז"ל כמו שזכר הב"י שם בהגהה ב"ה ע"ש וכבר נתבאר לעיל במה שהכרחתי לדעתו ז"ל לחלק בין פותח חלון לחצר ובין פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון בחצר השותפין: