היו חמשה פתחים וכו'. כבר הבאתי התוספתא דאהלות בפנים. והרמב"ן ז"ל הביא להסוגיא כפשטה ולא זכר כלום מהתוספתא. ואפשר לדחוק ולפרש הגי' דהכא דבזה כנגד זה הוי ככולן לאורה ומהחיצונה בא האור לכולן והלכך שיעור כולן כמלא מקדח אבל לא משמע הכי מהתוספתא. ומכל מקום למד הוא ז"ל דמה שאמר שמואל התם ולאורה אפילו כל שהו יש לו חזקה היינו מלא מקדח כדמשמע הכא דכשיעורו לטומאה שיעורו לחזקה. ודעת הרמב"ם ז"ל בזה סתם ומשמע מדבריו אפילו כל שהוא ממש כדכתב בפ"ז משכנים הלכ' ז' אבל אם פתחה לאורה אפי' היתה קטנה ביותר וכו' וא"כ לא למד מטומאה בענין השיעור אבל באיזה חלון יהיה ענינו לאורה כבר גילה דעתו בפ' י"ד מט"מ בהל' א' שכתב וחלון העשוי לאורה הוא שאין עליו תקרה אלא גלוי הוא לשמש. וזהו כדברי התוספתא שהבאתי. ובפ"ז דלעיל שם כתב הה"מ בדין האורה והרבה פירושין נאמרו בה ושי' רבינו כלשון רבו ז"ל. וכפי' הר"ר יוסף הלוי ז"ל אשר לפני לא מצאתי מזה:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 3 · הלכה 10 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4d90491820fb8177f230321aca062cd17f0aecf7f9beadbeb4206d0ba28f4b7c