עבר רבי אחא ולא מחא. לכאורה שמעינן מהאי עובדא דמפרש לה מתניתי' דלא קתני אלא לא יפתח לכתחילה ולא קתני בזה דיכול למחות כדתנן בסיפא ולפיכך לא מיחה רבי אחא וכעס עליו על שהיה בדעתו דגם בדין זה מוחין אלא דלפ"ז הוה קשה מאי דעתיה דרבי אבדומי וי"ל דהכא הוה שלא החזיק זה החליטר והיה רבי אבדומי סובר דכיון דלא החזיק עדיין יכולין למחות בידו ולפיכך אמר רבנין עברין ולא מחוי ורבי אחא שכעס על זה משום דס"ל דכיון שראה ושתק בתחילה מחל ושוב אין למחות בידו דלא בעינן חזקה להרחקת נזקין אלו והשתא אין זה המעשה סותר להא דר' יעקב בר אחא דלעיל דשם מיירי שמיחו בידו מיד ולפ"ז מהכא סייעתא לדעת הסוברים דבהרחקת נזקין הוי מחילה לאלתר דמהאי עובדא מוכח דדברי רבי אחא להלכה איתמר ובפ"ג בהלכה ט' יתבאר בס"ד:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 2 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4d90491820fb8177f230321aca062cd17f0aecf7f9beadbeb4206d0ba28f4b7c