כְּכַלָּה שֶׁנִּמְצֵאת שְׁלֵמָה בְּבֵית חָמִיהָ, וּרְדוּפָה לֵילֵךְ וּלְהַגִּיד שִׁבְחָהּ בְּבֵית אָבִיהָ. נראה לי בס"ד על פי מה שאמרו באבות (משנה אבות ג, ט) כל שיראתו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת, ופרשתי בס"ד הכונה אם יש לו יראת שמים באמת אז התורה שלומד בפיו חשיב כאלו קיים אותה במעשה ולוקח שכר מעשה גם כן ולזה אמר 'חכמתו' הוא עסק התורה מתקיימת כלומר נחשב לו שבא לידי קיום וקיים בפועל מה שאין כן אם אין לו יראת שמים אין למודו בפיו נחשב כאלו קיים אותו במעשה.
והנה כאן מדמה היראה לבית חמיה ועסק התורה לבית אביה וזהו שאמר נִּמְצֵאת שְׁלֵמָה בְּבֵית חָמִיהָ היא היראה ואז מגדת שִׁבְחָהּ בְּבֵית אָבִיהָ הוא עסק התורה דכיון שיש לה יראה חשיב עסק התורה שלה כאלו קיימה הדברים ההם במעשה בפועל ולקחת שכר מעשה גם כן ואין לך שבח גדול מזה!
ולכן אמר כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם (שיר השירים ח, י) שזה השבח שהלימוד לבדו לוקחת שכר מעשה חשיב כמציאה שלוקח ממון אשר לא עמל בו ולא גידלו כן זה לוקח שכר מעשה אשר לא עמל בה.
והנה כאן מדמה היראה לבית חמיה ועסק התורה לבית אביה וזהו שאמר נִּמְצֵאת שְׁלֵמָה בְּבֵית חָמִיהָ היא היראה ואז מגדת שִׁבְחָהּ בְּבֵית אָבִיהָ הוא עסק התורה דכיון שיש לה יראה חשיב עסק התורה שלה כאלו קיימה הדברים ההם במעשה בפועל ולקחת שכר מעשה גם כן ואין לך שבח גדול מזה!
ולכן אמר כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם (שיר השירים ח, י) שזה השבח שהלימוד לבדו לוקחת שכר מעשה חשיב כמציאה שלוקח ממון אשר לא עמל בו ולא גידלו כן זה לוקח שכר מעשה אשר לא עמל בה.