גמרא ואמר אביי כו' ויצא עליו עסיקין כו'. כצ"ל בו' וכ"ה בב"ק ובב"מ:
קריאה במקור
רש"ש על כתובות · דף 92b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה אבל. מסתמא מיירי נמי ביתמי. עי' מהרש"א. ובמחכ"ת אישתמיטתיה דהתוס' במכלתין לקמן (קט ב) לא ס"ל האי סברא דלכי תיהדר. והתם בב"ק פי' לשיטת רש"י שהסכימו ע"י שם לעיל בד"ה אי שתקת:
תד"ה דינא. כ"ש קרובים שלא יהיו פסולים משום תרעומות. עי' מהרש"א ותירוצו תמוה ועי' מהרמ"ש. וקושייתו אינו כלום דא"כ מדוע לא קאמר טעמא דאמר ניחא לי להעמידה בפני בע"ח. אלא ע"כ דיודע בעצמו שאינו חייב כלום. וא"כ למה יפסלו קרוביו:
בא"ד ומסיק לימא בפלוגתא שטר כיס כו'. אורו עיני בגי' זו שהעתיקו ליישב מה שהעלתי שם בצ"ע. וכ"נ מהרשב"ם שם שהיה גורס כגי' התוס' כאן:
בא"ד וכיון דנפיל ליה ואיתרע ליה בנפילה כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 647722b300472e7c015a716f271353db02b28acc74e1d7ea42670384cc2ea95b