מראה הפנים על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 3

כיני מתניתא מותרת להיאכל צמחונין. כדפרישית דה"ק דמה שהתירו לאכול תלתן במעשר שני צמחונין הוא שהתירו דאז ראוין לאכילת אדם אע"פ שעיקר התלתן אינו לאוכל אדם וכמ"ש הרמב"ם בפ"ב בהל' תרומות בהלכה ח' התלתן אע"פ שאינו אוכל אדם כשיקשו הואיל ורוב האדם אוכלין בתחלתן הרי הן חייבין בתרומה ומעשר וכמו שבארתי לזה לעיל סוף פ"ד דמעשרות בהלכה ז' ד"ה מה פליגין שכתבתי דר"ל בתחילתן הן חייבין ולא לאחר שיקשו אם לא הפריש מהן בתחלתן ואם הפריש בתחלתן בזה מיירי המתני' כאן דהשמיענו הדין בענין האכילה דזה חומר הוא במעשר שני מבתרומה שהמעשר שני שהפריש בתחלתן נאכל הוא בתחלתן בדוקא שזהו בעודן צמחונים דאז ראוין לאכילה אבל לא לאחר שיקשו דאין ראוין כלל לאכילת אדם ובתרומה שהופרשה בתחלתן נאכלת היא אף לאחר שתתקשה זהו הנכון וברור בפי' המתני' וכמו דמפרש הש"ס וכך הם דברי הרמב"ם בזה הדין בפ"ב מהל' מע"ש בהלכה י"ד תלתן של מעשר שני מותר לאכלה צמחונים שכך היא ראויה לאכילה וכן כרשיני מע"ש יאכלו צמחונין ור"ל צמחונין דוקא מותר לאכלן שאז הן ראוים לאכילה משא"כ בתרומה כדאמרן והראב"ד שכתב כאן על זה כמדומה לי שהטעהו בירושלמי וכו' ובמח"כ אלו השגיח בדבריו היה רואה שבדרך האמת הלך ולא בדרך תועה בשדה ומה שסיים שם בהשגה לפירושו דרך רחוקה היא ואיננו מובן שרצה להסב החומר במעשר שני מבתרומה לענין טומאה ואין להאריך בזה דהאי ושל תרומה דקתני לא קאי אחומר כלל אלא דבא להשמיענו דבשל תרומה פליגי ב"ש וב"ה לענין מעשיה בטהרה. ומ"ש התי"ט כאן ופי' הר"ב הוא פי' הרמב"ם במשנה אבל בחבורו פי' בענין אחר. אפשר שהיה לפניו פי' הרמב"ם במשנה כך אבל למאי שהוא לפנינו שכתוב בפי' הרמב"ם גבי תלתן תאכל צמחונים ואין מותר לו להניחם שיתייבשו כי אם נתייבשו לא יהיו ראויות לאכילה ובתרומה אסור לו להניחם עד שיגדילו. והאי תיבת אסור טעות דמוכח הוא דא"כ מה בין מע"ש לבין תרומה אלא מותר צ"ל וא"כ פי' הרמב"ם במשנה הן הן דבריו בחבורו כמה שנתבאר לעיל ופי' הר"ב בכאן הוא כפי' הרמב"ם מפני שראה שפי' הר"ש בכאן דרך רחוקה הוא מאוד שפי' המתני' לענין אם זרע תלתן וצמחו ולענין גידולין וכו' ע"ש וכן לפני הכ"מ הי' איזה נוסחא אחרת בפי' המשנה שכתב ורבינו כתב בפי' המשנה כפי' הראב"ד ופה חזר בו וכו' ע"ש ולא חזר בו שגם בחיבורו דעתו שתאכל צמחונין עכ"פ וכך מובנים דברי הש"ס כמו שבארנו והראב"ד רצה לפרש לדברי הש"ס שפי' להמתני' דהיתרא דצמחונים הוא דאתא לאשמועינן אע"פ שיש אכילה משובחת מזו כגון מלילות וכו'. והרמב"ם פ' בדרך ישרה דאתא לאשמועינן דהיתר אכילה במע"ש בצמחונים דוקא ולאפוקי לאחר שנתייבשו ואין להאריך יותר בזה: