חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת יבמות · דף 33a

גמרא כגון דאייתי שתי שערות בשבת דהוי להו (בזר ששימש בשבת) זרות ושבת בהדי הדדי.
קשה לי, בכל מקום דאמרינן אין איסור חל על איסור, וננקוט נבילה ביוה"כ, אמאי לא מקרי מוסיף באם אחד נעשה גדול ביוה"כ זה, ונימא מגו דאתוסף איסור יוה"כ על איש הזה אתוסף לכ"ע, וצ"ל דלא מקרי מוסיף אלא היכא דמצד איסור הראשון לחוד היה מותר לזה ורק משום איסור הב' אסור לו.
ואולם בהרמב"ם בפי' המשניות (פ"ג מ"ה דכריתות) מבואר דגם זה מקרי מוסיף, במ"ש לפרש בהא דאמרינן (לפי גרסתו שם דאתיילד בן קטן) דלכשיגדיל חל עליו איסור אשת אחי אביו ואיסור אשת אביו בבת אחת ומגו דחל וכו', ובתיו"ט שם הביאו לדברי הרמב"ם אלו, ומ"ש התיו"ט עלה דאכתי קשיא דלמאי מצריכים שיהיה הבן קטן, במח"כ לא דק דבבן גדול הא גם לדידיה לא חל איסור אשת אביו על איסור דאשת אחי אביו, הרי מפורש דכה"ג מקרי מוסיף:

גמרא במאי קמפלגי באיסור כולל כו' ר"ח סבר בא"כ מחייב תרתי.
אין להקשות לר' חייא למה ליה לאשתבועי די"ל דגם ר"ח צריך לאשמועינן לאפוקי ר"י מפשטיה דכיון דס' דא"א ונעשית חמותו דאין איסור חמותו חל על איסור א"א דמשמע בפשטא דלית ליה כולל, וכדס"ל באמת סתמא דתלמודא לעיל כמ"ש התוס' (ד"ה איסור כולל הוא) לזה אשמעינן דאית ליה כולל אלא דהתם לא הוי כולל כמו שכתב התוס' שם, ובתוס' כתבו דהו"מ להקשות כן ואנכי בל ידעתי: