תוס' ד"ה מדרבנן וגזירה וכו', ומיהו כי ליכא צרה בהדה נמי אסורה כדא"ר התם.
קשה לי, הא התם דייק הכי רבא מרישא דמתניתין דהתם, ומזה אין ראי' למתני' דהכא, דלתנא דמתני' התם דהטעם דבעלת מאמר לא מתיבמת משום גזירה אטו אשת ב' מתים דאורייתא, מש"ה אף בליכא צרה אסורה, ואין שום מקום לחלק בזה, אבל לתנא דמתני' דהכא דהטעם משום אטו צרה, שפיר י"ל דדוקא באיכא צרה, אבל בליכא צרה ל"ג ומתייבמת.
ואי דס"ל להתוס' דהמשמעות דרבא אמר כן כלל לכ"ע, היא גופה תיקשי על רבא מנ"ל זה, דהא בודאי ליכא ראיה ממתני' דהתם לתנא דהכא וכנ"ל, ואם נימא דרבא לא ס"ל כמסקנא דהתם דפליגי הנך דמתני' בטעמא דאיסורא, אלא דס"ל כשינויא קמא דלא עשו, מ"מ תוס' כאן דנקטו האוקימתא דמסקנא דהתם דפליגי בטעמא דאיסורא, א"כ מנ"ל דלמתני' דהכא גזרו אף בליכא צרה, וד' יחנני וילמדני:
קשה לי, הא התם דייק הכי רבא מרישא דמתניתין דהתם, ומזה אין ראי' למתני' דהכא, דלתנא דמתני' התם דהטעם דבעלת מאמר לא מתיבמת משום גזירה אטו אשת ב' מתים דאורייתא, מש"ה אף בליכא צרה אסורה, ואין שום מקום לחלק בזה, אבל לתנא דמתני' דהכא דהטעם משום אטו צרה, שפיר י"ל דדוקא באיכא צרה, אבל בליכא צרה ל"ג ומתייבמת.
ואי דס"ל להתוס' דהמשמעות דרבא אמר כן כלל לכ"ע, היא גופה תיקשי על רבא מנ"ל זה, דהא בודאי ליכא ראיה ממתני' דהתם לתנא דהכא וכנ"ל, ואם נימא דרבא לא ס"ל כמסקנא דהתם דפליגי הנך דמתני' בטעמא דאיסורא, אלא דס"ל כשינויא קמא דלא עשו, מ"מ תוס' כאן דנקטו האוקימתא דמסקנא דהתם דפליגי בטעמא דאיסורא, א"כ מנ"ל דלמתני' דהכא גזרו אף בליכא צרה, וד' יחנני וילמדני: