לבא בדמיהן שנו. הכי אמר נמי ר' הושעיה בבבלי קדושין דף נה ופריך עליה ר' יוחנן וכי אומרים לו לאדם חטא בשביל שתזכה וכהאי דהכא ובקדושין שם כתבתי דלמסקנא דהכא אינן עולין דברי ר' יוחנן להאי דהתם וי"ל דהכא נמי דקאמר כיצד הוא עושה מוציאן לחולין היינו שממתין עד שתומם. ומיהו דקאמר התם ומייתי שתי בהמות ומתנה. וזה כמו שציינתי בפנים בב' חצאי עגולה. לא משמע כן מסוגיא דהכא אלא מוכרן ועושה אותן עולות וכדמדמי לה לדין דמותרות על פי תנאי ב"ד והתם לא מדמי אובדות למותרות בענין זה ולפיכך צריך להתנות. והרמב"ם פסק כמסקנא דהתם לר' יוחנן כמבואר בדבריו בפ"ו מהל' פסולי המוקדשין בהל' יח ע"ש:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שקלים · פרק 7 · הלכה 3 · Segment 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 54ea4a701e1c1d958c53bcce05cbdf526e9336d9e4d95eef7022a6624e3cd454