ששלם הזמן בג' בה' ר' חמא בר עוקבא בשם ר' יוסי וכו' נעשה כמי שחבשוהו סופרים אם היה העכבה ממנו מעלה לה מזונות. ופי' בפ"מ היינו חלה הוא וצ"ע אין זה דבר והיפוכו חבשוהו רבנן ועכבה ממנו דהרי ה"נ חלתה היא ופרסה נדה לדעת הפ"מ. אבל באמת לפע"ד לא הזכיר ירושלמי זה כלל. והכל קאי על חבשוהו רבנן ואמר אי היה עכבה ממנו שהוא לא גמר צרכי תכשיטין ביום ד' הראשון שלפני יום א' אז מעלה לה מזונות משום תחלתו בפשיעה וירושלמי לית ליה טעמא דשקדו כלל כידוע והרי קמן דמייתי הגיע זמן בג' או בה' ולא ביום א' ולמאי דלית ליה טעמא דשקדו ולא הוי עיכובא לטובתה א"כ אם הוא גרם העיכוב בתכשיטין שלו נידון כתחלתו בפשיעה וסופו באונס ומעלה לה מזונות:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 5 · הלכה 3 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f239c874195d088c77591740dfdaed74b8e1fb491cbcd4276f447b9945ab73f8