קריאה במקור

פני משה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 5 · הלכה 4 · Segment 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

חנונות ומפרש רב יהודה כיפה של צמר שמניחין על מצחה כשגוזזין איתה שלא תצטנן:

עיקר. של עשב הוא ושמיה יחנונה וכדפרישית במתני':

לית הדא אמרה. וכי לא ש"מ דהאי תנא ס"ל כתנא דתוספתא דלעיל שאסור לבהמה לצאת בקמיע אע"פ שהקמיע מומחה דהא האי עשב ג"כ מומחה לרפואה הוא:

א"ל אין בבלייה. ודאי הכי הוא אתהבבלייא. דר"ז מבבל היה. דקמתמה עלה דהאי מילתא:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 666649663cca5d10fc59f9d6b8f424bf52028c3e6f29c1af81d168ff0ee231c3