ולא מהרהין. היינו שנותן קודם כדי להלוות או ליקח מהחנווני ע"י והשתא מבעי אם עבר והשכין או הרהין. מה דינו ומדמה כאוכל פירות מע"ש בחוץ דהלכה כרשב"ג בין שוגג בין מזיד יצעק לשמים וכן הדין כאן. והדמיון הב' להא דאין נוטעין ערב שביעית דדינו לעקור פירותיו ואם לא עקר ע"ז אמרו אין מחדשין על הגזירה לאמר שיתפסו הפירות דאם לא עקר אין לקונסו כלל וכן כאן:
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ור' יעקב כו'. מחלק בין השכין להרהינו דאין ממשכנין תני בפירוש במתניתין לכן אם עבר קונסין אותו אבל אין מהרהין לא תני במתני' לכן אם עבר והרהין אין קונסין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 70c6cf0f76bb1cd7167ceef91f02923aa0701dca4ce9387a1cf01856632bae3d