ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 4

ר' ירמיה כו'. גם כן אומר דלר"י דסבר מ"ש ממון הדיוט מותר למכור מק"ו אחר משביעית כו':

משך ממנו מעשר בב' סלעים. היינו לפדותן שיעשו חולין והשני סלעים יעשו מ"ש ומבואר לקמן דבהדיוט משיכה קונה נמצא תיכף כשמשך הפירות אלו היו של הדיוט קנה והי' מחויב לשלם רק ב' סלעים. אך במעשר שני נתינות המעות קונה דוקא וא"צ לשלם רק סלע אחד אך לבעלים של פירות מ"ש יש להן היזק שבשעת משיכה היה שוה ב' סלעים לכן הדין כך נותן לו סלע מדמי חולין ובו נפדה המעשר כשער של עכשיו והסלע השני נותן לו מדמי מעשר שני נמצא פורע חובו במעות מעשר שני:

ודחה ר' יוסי דלא הוי פורע חובו שמשעה ראשונה מעשר שני חייב. כלומר הסלע מעשר שני שנותן הוא בעד פירות מעשר שני שבתחילה אילו היה מוליך המוכר פירות מ"ש לירושלים היה אוכל שם בעד ב' סלעים:

אם לא הוזל. נמצא הוי פורע בשביל מעשר שהיה שוה ואין לבעל המוכר שום פריעת חוב רק אם מוליך הפירות כנ"ל גם עכשיו יאכל שני סלעים מעשר שני בירושלים. בשלמא אם הי' חייב לו בעד חולין והיה מסלק לו בעד מעות מ"ש יפה אמרת שפורע חובו אבל עכשיו הוי הענין כמו חליפין מעשר שני שנותן לו פירות מע"ש ומקבל הימנו מעות מעשר שני:

א"ר יודן כו'. דעל שניהן דחה ר' יודן דבין לת"ק דאמר ר"י ק"ו דמ"ש מוכרין מבכורים. והדחי' אינו דשביעית יוכיחו והן לר' ירמיה דאמר ק"ו לר"י מן שביעית דבשביעית מוכרין וע"ז אמר ר' יודן מה זו מכירתה של שביעית שאין זו מכירה רק היא חילולה בהיות כשמוכר שביעית אזי דינו שהדמים נתפסים בקדושת שביעית אצל המוכר והוי חילולה כמו במעשר שני כשמחלל על המעות שיעשו המעות קדושת מעשר שני ובאמת מכירה כזו שמוכר הפירות מעשר שני לאחר והמעות שמקבל שיתפסו בקדושות מעשר שני גם במע"ש מותר דהך אין מוכרין דאמרינן במתני' היינו שמוכר לאחר הפירות מ"ש שיולך חבירו לירושלים והוא רוצה שיהיה המעות אצלו חולין אז אין מוכרין אבל בענין כנ"ל שהמעות יתפסו בקדושת מעשר שני גם במע"ש מותר:

אמר ר' יודן מתני' כו'. דתנינן במס' קידושין המקדש במעשר שני מזיד קידש שוגג לא קידש ואי אמרת דמותר למוכרה מ"ש קשה אמאי קתני מזיד קידש דוקא דיעבד יהא מותר לקדש לכתחילה דהא גם מותר למוכרה דמכירה וקידושין שוין כמו שאמר ר' יוסי גבי שביעית:

מפני זלזולו. אפי' לר"י דאמר מ"ש ממון הדיוט אעפ"כ מודה דאין מוכרין דמזלזל במעשר שני:

כדי שיהו הכל זקוקים למחיצות ירושלים. כלומר כשימכור פירות מע"ש ע"ז האופן שהמעות שיקבל יהיו חולין נמצא אמת דהלוקח יאכל הפירות בירושלים אך המוכר לא יצטרך לעולם לבוא לירושלים אבל השתא דהמעות נתפסין בקדושת מע"ש ע"כ מוכרח להוציא המעות בירושלים: