קריאה במקור

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 7

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ר' עזריה בעי קומי ר' מנא. אף לענין מתנה כן כו'. ופשיט תמן. פי' גבי גט התורה זיכה אותה בגיטה כו'. פי' ולפיכך היא עושה שליח לקבלה. אבל גבי מתנה הרי לא זיכה אותו התורה דיעשה שליח לקבלה. ואי מש"ה עושה שליח לקבלה משום שאינן שלו לענין שאינו יכול לחזור בו ע"ז בעי:
2
והא"ר יוסי כו'. וביקש לחזור בו חוזר בו:
3
אמר והיינו הין צדק. פי' וכי היינו צדק דקאמר שמותר לחזור בו. והכתיב הין צדק:
4
ומשני אמרינן בשעה שאמר הין צדק הי' פי' שלא ידבר אחד בפה וא' בלב פי' היינו בשעה שאמר לו ליתן לא היה בדעתו ליתן אבל כשאמר לו ליתן היה בדעתו ליתן ואחר כך חזר בו חוזר:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 70c6cf0f76bb1cd7167ceef91f02923aa0701dca4ce9387a1cf01856632bae3d