ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 3 · הלכה 2 · Segment 6

ה"ג א"ר הונא לר"ש דאמר אין עושה תמורה ושינה בה. פי' בקרבן אחר אם המיר בו פעם אחת אין ממיר בו פעם ב':

המיר בו ועודהו פסח אין ממיר בו ועודהו שלמים פי' אם הי' פסח והמיר בו ואח"כ הי' בו מום ופדאו ולקח מדמיו שלמים אין ממיר בו עוד דסבר דכיון דפסח משתנה נמי לשם שלמים הוי פסח ושלמים כמו הקדש אחד ולפיכך אם המיר בו פעם אחת אין ממיר בו עוד ומקשי ר' מנא ולא דמי הוי ר' שמואל בר חייא מדמי לה פירוש הא הוא מדמי לה שלמים שלקחן מדמי פסח לשלמים שלקחן בדמי מעשר מה שלמים שלקחן מדמי מעשר ודאי הוי כמו תחילת הקדש וממירין בו אף שלקחן מדמי פסח הוי תחלת הקדש ואף אם המיר בו ועודהו פסח ממירו בו ועודהו שלמים:

והוממו ופדאן עוד אין חוזרין לכמות שהי' להעשות שני כצ"ל:

ר"ז ור' (מילא) [הילא] תרוייהו בשם ר"י בר' חנינא אמרין פי' דמפרש טעמא אמאי אין נעשין שני ותיבת חד אמר מיותר כאן שלמים שלקחן בכסף מעשר פקעה מהן קדושת מעשר. פי' בשעת לקיחה וא"כ לפ"ז אף שפדאן אח"כ אינו נעשה שני אבל בתרומה אינו כן כו' חד אמר משנה שוברת. פי' מתני' דידן דפריך ר"ש אם היקל בזבחי שלמים שהוא מביאן כו' לא נקל כו' ואם כדבריך שסובר דתיכף משלקח שלמים פקעה ממני קדושת מעשר ה"ל למימר מה אם היקל בשלמים שכן פקעה ממנה קדושת מעשר אבל בתרומה שלא פקעה ממנה [קדושת מעשר] האיך ניקל כיון שמביאה לידי פסול:

וה"פ משיבין דבר שפקעה ממנו קדושה כו'. פי' האיך משיב מדבר שפקעה ממנו קדושה כו' וכדפי'. וחרנא אמר לית הדא תברא. פי' ממתני' ליכא ראיה כלל דאדרבא משיבין דבר שפקעה ממנו קדושתו כו':

שהוא אומר לו איבדת קדושתך. פי' דאם היקל אפי' בזבחי שלמים שהוא מביאן כו' ומפקיעין כל קדושתו כל שכן שנקל בתרומה שאינו מפקיע כל קדושתן שמותר להקל כו':