אלא על תחילת הקדשות. פי' דהיינו אותן שקידש מתחילה אבל אי פדה ולקח אחר מדמיו ורוצה לפדות אין צריך להוסיף חומש ואמר:
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 3 · הלכה 2 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ותני כן מה בהמה טמאה מיוחדת שהיא תחילת הקדש פי' שאינה יכולה להיות סוף הקדש שאינה יכולה להיות קריבה ע"ג המזבח אף כל כו':
שלמים שלקחן בכסף מעשר. פי' משום דהוי תחילת הקדש דלשלמים היא תחילת הקדש. שלמים שלקחן מדמי פסח כו' מוסיף חומש. פי' משום דלשלמים הוי היא תחילת הקדש:
א"ר מנא פסח צורכה מעשר לא צורכה שלא תאמר. פי' הא דפסח צריכה היינו שלא תאמר הואיל ופסח משתנה לשם שלמים. פי' הואיל ומתחילה היה פסח ופסח משתנה לשם שלמים הוי כמו שלמים והשתא שלקחן מדמי פסח הוי כמו הקדש שני דהיינו שלמים שהוממו ופדאן ולקח מדמיהן שלמים שאם הוממה ופדאן שאינו מוסיף חומש לכך אשמעינן הכא דא"פ מוסיף חומש דהא לשלמים הוי היא תחילת הקדש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 70c6cf0f76bb1cd7167ceef91f02923aa0701dca4ce9387a1cf01856632bae3d