עורות של מי. כתב הרב בעל משנה למלך פ"ד מהלכות כלי המקדש הלכה ה' ולא ידעתי למה השמיט רבינו דין זה וגם על הירושלמי קשה למה נקטו הבעיא בעורות ולא נקטו סתם העבודה של מי ע"כ ונראה לי שהרמב"ם מפרש הא דקאמר בסמוך ואת אמר יום טבוח וכו' דקושיא היא סתמא דש"ס פריך ארבי טבי דאת הוא דאמרת בחלה לאחר השבת פליגי ר"י ורשב"ל בעורות דליתא דהא ר"י הוא דאמר עצרת יש לו תשלומין כל שבעה ומעולם לא נדחה הקרבן וכיון דבבבלי סובר דעצרת יש לו תשלומין כל שבעה וכ"פ הרמב"ם תו אין מקום לפלוגתא זו ואין צורך להזכירו ועל קושיתו השניה נראה לי כיון דכתיב בקרא וכי יבא הלוי מאחד שעריך ושרת ככל אחיו הלוים חלק כחלק יאכלו סד"א מדלא כתיב יחדיו יחלוקו ואפקיה בלשון אכילה לומר דבאכילה הוא בשעה שכל ישראל נכנסים הם שוים וביום טבוח נמי כל ישראל שם אבל לענין חילוק עורות כל שאינו י"ט אינו חולק לכך מיבעיא ליה בעורות דוקא ודוחק:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי חגיגה · פרק 2 · הלכה 4 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 889959f9a3e1d3ebcdb497231f405bbb67be2bd7576af8140c2a45c9b0c4bf8e