חד אמר עושה אותו שני למקום אחר וחרנא אמר עושה כולו כו'. — צ"ל: חד אמר עושה אותו שני למקום אחר (פי' בק' טבל וצ' מעשר שנוטל עשר מתוך הק"צ ואומר אם מעשר עלו בידי הרי אני קובע עשר למעשר על הק' טבל בתוך הק"פ ואם טבל עלו בידי הרי אני קובע אותן למעשר על הטבל וחוזר ועושה אותן תרומת מעשר על שאר המעשר ונותנן לכהן ונמצא בתערובת הנשארת צ' סאין מעשר ראשון וצ' טבל למעשר שני ולכן אמר אחד מהם שצ' אלו הטבולים למע"ש יכול לעשותן שני על תת"י סאין הטבולים למע"ש ממקום אחר) וחרנא אמר אין עושה אותו שני למקום אחר (פי' דסובר דמע"ש צריך לסיים מקומו וכאן שאינו יודע איזה מקום הצ' הטבולין למע"ש אינו יכול לעשותן מע"ש למקום אחר וכן אינו יכול לקבוע בהן עצמן ט' למע"ש על פ"א מאותו טעם עצמו) אלא מפריש עליו שני ממקום אחר.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 7 · הלכה 7 · Integer 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2c7321eaf743d97a78141ee78696a4d85d9ca0bad4ceccde366ee9d61d2b5af4