קריאה במקור

חידושי חתם סופר על שבת · דף 73a

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אבות מלאכות מ' חסר אחת. עיין תוס' יו"ט שכ' מ' חסר א' דאין תופר בלי קושר והקשה על ב"י שכ' בשם ר' אליעזר ממיץ דתופר אין קושר אלא קשירה א' וקשה מלקמן ע"ד ע"ב פירש"י ד"ה ואי חייטי' וכו'. אמנם גם הר"ן פי' לקמן כהר"א ממיץ וצ"ל כמ"ש תוס' לקמן ד"ה חביתא וכו' דיש בנין בעושה כלי שלם. ואמנם בחביתא ותנורא י"ל אפיק בורר דהרי מרקד בנפה בלא"ה וסגי לי' בלי ברירת רגבים ועייל כלי. אך בחלתא צריכין אפיק מכה בפטיש דאינו נגמר עד אחר התפירה ועייל עשיית בנין הכלי. וחייטי' לפומי' חייב ב' משום תפירה ומכה בפטיש ולא משום קושר. ובמאי דתנן מ' חסר א' צ"ל כמ"ש תוס' חדשים בגליון המשנה דהוצאה והכנסה שניהם אבות הם כמ"ש חי' רשב"א ריש מכילתין. אמנם כתב דפליגי בהכי רב אשי ורבא דמשני רשויות קתני לית לי' הכי ע"ש וא"כ ע"כ צ"ל תופר וקושר כתוי"ט:
2
הקושר והמתיר. כוונת תוס' נראה דאי הוה במשכן מתיר ע"מ לקשור דוקא א"כ המתיר שלא ע"מ לקשור אפי' יהי' ההתרה תיקון מ"מ כיון שאינו נעשה באותו אופן שהי' צריכים לה במשכן הוה ליה משאצ"ל ותלי' בפלוגתת ר"י ור"ש כמ"ש תוס' לקמן צ"ד ע"א ד"ה ר"ש פוטר וכו' ע"ש. דכל מלאכה שנעשית באופן שלא נעשית בשבילה במשכן הוה משאצ"ל. וכן הוא בהדי' לקמן ק"ה ע"ב בקורע בחמתו לר"י חייב ולר"ש פטור דבעי' ע"מ לתפור כמו שהי' במשכן. מיהו מ"ש לקמן בשמעתין ד"ה וצריך לעצים וכו' ומסתייע להו מקורע ע"מ לתפור צ"ע לכאורה הא התם תלי' באמת במשאצ"ל עיין וק"ל:
3
ומ"ש תוס' פלוגתת רש"י ור"ח בתרי קיטרי. היינו לס"ד דילפינן מיריעות. ולמסקנא דילפינן מציידי חלזון נמי תלי' בפירש"י לפנינו שם שהוא מתיר ע"מ לקשור משא"כ למאי דמייתי תוס' בשם רש"י ר"פ אלו קשרים הוה מתיר שלא ע"מ לקשור. אמנם ברש"י שלפנינו ר"פ אלו קשרים אינו כמ"ש תוס' בשם אלא הוה נמי מתיר ע"מ לקשור. אלא דהוה ע"מ לקשור במקומו דוקא ובדף ע"ד ע"ב הוה ע"מ לקשור שלא במקומו עיין היטב בכל זה:
4
המכבה והמבעיר. לכאורה י"ל קושי' תוס' דנקט מכבה תחלה משום דכיבוי פחמין למזור ולהבעירן לצורך עשיית כלים הי' הכיבוי תחלה אע"ג שקודם לו ע"כ הבעירו עצים לעשות פחמין מ"מ כיון שהי' ב' מיני הבערה חשיב טפי אותה ההבערה שקרובה יותר למלאכת משכן כי ההבערה ראשונה היתה רק לכבותה לעשות פחמין ולחזור ולהבעיר לעשות טסי זהב ומתכות. ומשו"ה פריך רק אזורע וחורש. ולמסקנא י"ל גם בזורע וחורש כן דקחשיב חרישה שני' דקרובה טפי להוצאת סממנים מהארץ טפי מחרישה ראשונה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Chidushei Chatam Sofer, 1864-1908
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036613/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 90b9983b46c93d0a1f079a427ba14b8024cc460a4788a6bed3ab19a9ecd3c780