חידושי חתם סופר על שבת · דף 73b

חייב משום מפרק. ע' ספר הישר לר"ת פ' אע"פ דאמפרק דשמעתין לא קשה לי' מידי ומודה שהוא משום דש ורק אמפרק דחולב דס"פ המצניע הוא דפליג וס"ל שהוא משום ממחק הדד ומחליקו. ועיין לקמן קמ"ד ע"ב תוס' ד"ה חולב וכו' שצע"ג במ"ש כמו דש חשיבא ע"ש הא לר"ת לא שייך דישה אלא בגידולי קרקע. ובס' הישר שם ליתנהו להנהו תיבות כמו דש חשיבא. ויש לדחוק ולומר דס"ל לר"ת אין ממחק באוכלין ומש"ה ביום טוב ליכא משום ממחק דבהמה גופי' חשיבא אוכל ודאמרינן ביו"ט סופג מ' אמכבד ומרבץ קאי כמ"ש הראשונים ומ"מ מדרבנן מיחזי כדש ומשו"ה יש לחלק בין קדירה לקערה משום דישה דרבנן. אבל בשבת דהבהמה לא חשיב אוכלין אית בי' תרתי דישה דרבנן ועוד חייב משום ממחק. וזה דוחק דנימא משום דאיסור שבת רביעא עלה יהי' בה משום ממחק ולא מיקרי אוכלין זה דוחק מ"מ כצ"ל ומי שדעתו רחבה יראה ליישב בטוב. ועוד י"ל דממחק ה"ל משאצ"ל וברייתא דהחולב אתי' כר' יהודה. ור"ח קמ"ד ע"ב ס"ל משאצ"ל פטור ומשום שמחת יו"ט שרי חד איסור דרבנן כמ"ש תוס' ביצה ח' ע"א. ומיהו לתוך הקערה ה"ל תרי איסורא דרבנן ממחק דרבנן ודישה דרבנן לא הותר משא"כ לקדירה. אבל בשבת איכא תרתי ממחק דרבנן וגם דישה דרבנן ובחד מינייהו סגי לאיסור וא"ש טפי ונכון הוא. והיינו ר"ת לשיטתו ביצה ט' ע"ב ד"ה אמר ר"י דמוחלפת השיטה. מיקל ב"ה משום שמחת יו"ט. ודאמר ר' מרינוס תרתי לאחר יד ומשום צערא משום דאיכא ב' איסורים ממחק ודש דרבנן משו"ה בעי שני היתרים:

ועיין לשון רש"י ד"ה והמנפץ וכו' משמע דגם רש"י ס"ל אין דישה אלא בגידולי קרקע ואולי לרבנן קאמר וצ"ע. ואולי י"ל דנהי בהמה גופא מיחשב גדולי קרקע אבל החלב אחר שפירשה תו לא דמי לחטים שפירשו משבולת. ומש"ה אין הפועל אוכל מחלב אחר שנפרשה ובשבת חייב החולב הבהמה עצמה שהיא כגדולי קרקע וצ"ע: