ולא בטבעת שאין עלי' חותם. וקשה הא בין לרבא בין לר"נ בר יצחק חייב חטאת ולרבנן פטור אבל אסור כהתוס' ולקמן במתני' טבעת שיש עלי' חותם כ' הגהות אשר"י אפילו לרבנן חייב דוקא לענין טומאה פליגי אבל לענין שבת מודה. וגם רמב"ם פסק לענין טומאה כרבנן וגבי שבת פסק יש עלי' חותם חייב חטאת. ויש ליישב דלעיל דף נ"ב ע"ב מקשה הגמ' אר"א דאמר שמא לא שמעת אלא לענין שבת וכו' והא תנן וכו' ולא מייתי אלא רבנן ולא מקשה כלל מר"נ. ולפ"ז א"ל דלהמקשן הי' קשה תרתי. לענין שבת קאמרת יש חילוק הא אדרבה לרבנן אין חילוק בין יש עלי' ובין אין עלי' חותם לרבנן פטור אבל אסור ולענין טומאה יש חילוק. רק על שבת לא מתרץ הגמרא דודאי לק"מ אפי' לרבנן דאמרו הטבעת עיקר מודים לענין שבת והטעם משום דאם יש עלי' חותם אפי' הטבעת הוה משאוי לאשה ולא תכשיט. ולפ"ז שפיר איכא למימר בין לרבא ובין לרנב"י אתי' מתני' כרבנן. ולא כדברי תוס' וממילא לק"מ. ודו"ק:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על שבת · דף 59b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chidushei Chatam Sofer, 1864-1908
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036613/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 90b9983b46c93d0a1f079a427ba14b8024cc460a4788a6bed3ab19a9ecd3c780