רבינו השמיט דין מתענין לשעה משמע דלא ס"ל דמתענין לשעות ואזיל לשיטתו שפסק דכל תענית שלא קיבל עליו מאתמול אינו תעני' וסמ"ג פליג על זה וס"ל דמתענין לשעות ודחק לאוקמיה הא והא וכן פליג סמ"ג בקבלת תענית שכתב בשם ר"ת דמעשה בא' שעשה כמה תעניות ולא קבלם מאתמול ואמר רבינו יעקב שלא הפסיד תעניותיו. גם מיימון פסק דמתענין לשעות ופסק נמי שצריך לקבל התעניות מבעו"י וכבר השיגו הראב"ד והטור כתב וז"ל כל תענית שלא קבלו מאתמול ושלא שקעה עליו תמה פירוש שלא השלימו עד צאת הכוכבים אינו תענית להתפלל ענינו ואפי' קבל במנחה עליו ליום המחרת והתענה ובלילה שלאחר התענית נמלך להתענות גם ביום הב' אע"פ שלן בתעניתו וקבל עליו הראשון השני אינו תענית כיון שלא קבלו תחלה הלכך הא דקי"ל מתענין לשעות ומתפלל ענינו צריך לפרשו שקבלו מאתמול וגם שקעה עליו חמה והיכי משכחת לה כגון שקבל עליו מאתמול להתענות עד חצי יום וכשהגיע לתצי יום נמלך וגמרו או שקבל עליו להתענות למחר מחצי יום ואילך ולמתר נמלך ולא אכל גם חצי היום הראשון אבל אם קבל עליו תענית עד חצי היום ואכל אח"כ או שאכל עד חצי היום וקבל עליו תענית משם ואילך אינו נקרא תענית להתפלל ענינו ומיהו נקרא תענית לענין שצריך לשלם נדרו:
לשון ריא"ז
ומז"ה אומר שאף אם לא קבל עליו התענית מבעו"י אלא היה דעתו לאכול מתר ונטרד ולא אכל עד חצות או אחר חצות וקבל עליו לגמור כל היום בתענית הרי זה תענית לשעות ויש לו לגמור תעניתו ומתפלל תפלת תענית בתפלת המנתה והוא שלא טעם כלום כל אותו היום בדרך תענית גמור ואין שיטת התלמוד כדבריו שאין תענית לשעות תענית ואינו מתפלל בה תפילת תענית עד שיקבל מבעו"י להתענו' למחר כדרך שביארנו כמבואר בקונט' הראיות וכך היא שיטת ר"י בפסקיו:
לשון ריא"ז
ומז"ה אומר שאף אם לא קבל עליו התענית מבעו"י אלא היה דעתו לאכול מתר ונטרד ולא אכל עד חצות או אחר חצות וקבל עליו לגמור כל היום בתענית הרי זה תענית לשעות ויש לו לגמור תעניתו ומתפלל תפלת תענית בתפלת המנתה והוא שלא טעם כלום כל אותו היום בדרך תענית גמור ואין שיטת התלמוד כדבריו שאין תענית לשעות תענית ואינו מתפלל בה תפילת תענית עד שיקבל מבעו"י להתענו' למחר כדרך שביארנו כמבואר בקונט' הראיות וכך היא שיטת ר"י בפסקיו: