כה אמר ה' כאשר ימצא וגו'. ק"ק אמאי לא מייתי קרא דגנך תירושך ויצהרך דקורא להיין. תירוש וע"ק דגרסי' בבבלי יומא דף עו אר"ל מנין לשתיה שהיא בכלל אכילה שנא' ואכלת מעשר דגנך ותירושך ויצהרך ותירוש חמרא וקא קרי לי' אכילה ממאי ודלמא דאכלי' ע"י אניגרון כו'. וקשה למה לא פריך ודלמא דאכיל אשכול דנקרא תירוש. ואשכולות חייבות במעשר כדתנן פ"ח דתרומות:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובני אדם קורין לגרוגרות תירוש. וקשה הא קיי"ל בנדרים הולכין אחר לשון בני אדם וכיון דאינן קורין לאשכול תירוש אפי' כינויי כינויין לא הוו. ודוחק לומר דסובר כר' יאשי' דאמר בירושלמי ריש פ"ו דנדרים ולקמן פ"ו דאזלינן גם בתר לשון תורה לחומרין וי"ל דה"ק דרך בני אדם שקורין גם לגרוגרות תירוש וה"ה דקורין לאשכול תירוש:
אמר הריני מן הגרוגרות כו'. עיין בקונטרס. ולפמ"ש הר"ן נדרים דף ט' האומר הריני לחוד לא אמר כלום ע"ש נראה דצ"ל דהכא איירי שאמר נזיר בסוף ואף בהא לא הוי נזיר לר"י דכבר אמר מן הגרוגרת תחלה ועלי' אמר נזיר:
אית ליה הכין כו'. וקשה מנ"ל לרשב"ל הא דלמא סובר כל שהוציא נזירות מפיו הוא דהוי נזיר כדמוכח מתני' דמנחות דאל"כ אמאן תרמיי' אבל מנ"ל דדבלה וגרוגרת אוסר משום כינויי כינויין וי"ל כיון דסובר ר"ל דגרוגרות ה"ל כינויי כינויין ממילא ידעינן דהיינו טעמא דב"ש דאוסרין דהא מפורש לעיל דבש"א כינויי כינוין אסורין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c0780a905b2d661fddbb3a79420955d56922ba84e047591bc9189f8735bc6853