אמר לאדם עילוי עלי כו'. לא מצאתי להרמב"ם דין זה ונראה דסובר דערכין בכלל נדרים הן וכבר ביאר בהלכות נדרים כינויי נדרים כנדרים אף ערכין כן:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אהן אדם כו'. וא"ת הא בקרקעות כתיב נמי ערך וי"ל ודאי יש בהן ערך הכתוב בתורה אבל האומר ערך קרקע זו עלי לאו כלום שאין ערך לקרקע אלא במקדיש שדה אחוזה:
אמר לאדם שומו עלי כו'. וקשה האומר שומו עלי יתן ערכו ודמיו כדאמרינן לעיל באומר הרי זו תחת זו דצריכה פדיון וקריבה למזבח וי"ל שאני הכא דהמועט לעולם בכלל המרובה ושניהם נופלים לבדק הבית כשנותן המרובה לבדק הבית כבר יצא ידי נדרו משא"כ לעיל שני מיני איסורים הם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c0780a905b2d661fddbb3a79420955d56922ba84e047591bc9189f8735bc6853