שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 4

הריני יד לנזירות כו'. וכתב הר"ך נדרים דף ט' ע"א בשם רבותיו אמר הריני לחוד ולא הריני כנדרי רשעים לא אמר כלום. והר"ן חולק דכל שאומר הריני ונזיר עובר לפניו הוי נזיר ע"כ ואני תמה מרבותיו של הר"ן דמפורש בסוגין דהריני לחוד מהני אפי' לא אמר כנדרי רשעים. וא"ת אף לשיטת הר"ן קשה דאמר דבעינן שיהא נזיר עובר לפניו ובסוגין קאמר סתמא הריני מהני י"ל הא ודאי א"צ לפרש כי היכי דאינו מפורש במתני' באומר אהא ואפ"ה מוקי לה בבבלי דאיירי בשהנזיר עובר לפניו ועל הר"ן קשה דלא מייתי סייעתא מסוגין וי"ל רבותיו של הר"ן דייקי ממתני' דהכא דהריני לחוד לא מהני דהא מצרכינן במתני' דוקא שיאמר הריני כזה אבל הריני לחוד לא מהני. וכ"כ תוס' בפרקין דף ב' ע"א. ואהירושלמי ל"ק ממתני' דהא מוקי למתני' הריני כזה בשתפיס בשערו כמפורש לעיל וקמ"ל טובא דבאומר הריני כזה אפי' אין נזיר עובר לפניו אלא שתפיס בשערו הוי נזיר משא"כ באומר הריני לחוד בעינן שיהא נזיר עובר לפניו. ועוד הירושלמי דמוקי לרישא דמתני' באומר אין נאה כזה ודאי תיצטרך סיפא הריני כזה לאשמועינן דתפוס בשערו מהני. ולשיטת הר"ן י"ל דהאומר הריני כזה גרע מאומר הריני לחוד כשתפוס בשערו דכזה משמע על נזיר אחר קאמר והיינו דאמרי' בבבלי בפרקין דף ג' הריני כזה נהי נמי דתפוס בשערו הריני כזה לא אמר כלום לשון כזה מורה דלאו על השער אמר הריני אלא על דבר אחר ואמר שמואל בשהנזיר עובר לפניו וקמ"ל מתני' דגבי הריני מהני נזיר עובר לפניו אפי' לא תפיס בשערו דומיא דאהא נאה ועמש"ל בתוס' בד"ה בתפוס כו':

תופסין אותו משום יד לקרבן. עיי' בקונט'. והוא כתירוץ הראשון שכתב הר"ן נדרים פ"ק דף ד' ע"ב בד"ה מ"ה כו'. ואף לתי' בתרא שכתב הר"ן שם דמתני' איירי בשאמר קונם שאיני אוכל לך וקמ"ל אע"פ שאמרו בלשון שבועה דמיסר נפשי' אחפצא הוי יד לנדר. איכא לפרושי דה"ק ר' לעזר מתני' קמ"ל אע"פ שאמרו בלשון שבועה תופסין אותו משום יד לקרבן. אלא דקשיא לי הא בירושלמי נדרים דף א' ע"ב פליגי אמוראי אם יש נדר בלשון שבועה או לא איך נאמר דר"א סתם כמ"ד יש נדר בלשון שבועה וי"ל דפליגי בדר"א אי מוקי למתני' בדלא אמר קונם וגרסי' שאני אוכל או דגרסי' שאיני אוכל ומתני' בדאמר קונם. מיהו מדמייתי הש"ס בסמוך בעיא דר' בון באומר לא אוכל לך ולא אמר שבועה כו' משמע דמתני' איירי בדלא אמר קונם. ועמ"ש בסמוך ונדרים ב' ע"א בתו' בד"ה בעי ואם אמר לא אוכל לך כו':

לא אוכל לך תופשין אותו משום יד לשבועה. וא"ת אי גרסי' במתני' שאיני אוכל לך למה לא פשיט ליה ממתני' וי"ל דמפרש למתני' בדאמר קונם שאיני אוכל לך. מיהו לפי המסקנא דאין לתפשו משום שבועה אף מתני' איירי בדלא אמר קונם אלא שאיני אוכל לך ואפ"ה לא הוי יד לשבועה דאין דרך להשמיט תחלת הדיבור. ומכאן תימא רבה על הר"ן הנ"ל דדחיק לאוקמי' מתני' בדאמר קונם ומהשתא איכא לפרושי הך בעיא דקא"ר בון לאו בעי' היא אלא פירכא היא על ר' לעזר דקאמר דטעמא דמתני' שאני אוכל לך אסור משום דתופסין אותו משום יד לקרבן הא איכא למתפשי' משום יד לשבועה דהא מתני' בדלא אמר קונם איירי. ובנדרים שם כתבתי וא"ת מ"ט לא קמיבעי' לי' לא אוכל לך אם תופסין אותו משום יד לקרבן דהתנן לקמן ס"פ לקרבן לא אוכל לך אסור ע"ש. לפמ"ש דפריך אר' לעזר ליתא להך קושיא. מיהו הא ל"ק הא מתני' דספ"ק דנדרים ר"מ הוא דאוסר ורבנן פליגי עליה י"ל בלא אוכל לך לחוד אף רבנן מודו דהא באומר לא חולין לא אוכל לל מודו רבנן. ועיי' בכ"מ ה' נדרים פ"ק הלכה י"ט. ובתי"ט ספ"ק דנדרים: