התנינן כל המחמץ כו'. וא"ת דלמא אף אינהו לא אמרו אלא בשאינו מינו ומתני' איירי במין במינו כמפורש שם וי"ל דהא במינו אין ניכרכלל תיבולו אלא דאמרי ליה אלו היה בשאינו מינו היה נותן טעם ומתבלו ש"מ דמתבל ביותר ממאתים:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 6 · הלכה 9 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והא תנינן כל המחמץ והמתבל כו'. וקשה האי מתבל היכי דמי אי דקיהיב טעמא א"כ אף בשאינו מינו נמי אסור ואי בדלא קיהיב טעמא אף במינו אינו אלא במאה או במאתים וא"ל תבלין לאו טעמא ממש יהבי אלא שפועלים דבר מה במאכל א"כ מאי פריך בסמוך אריב"ל דאמר כל נותני טעם בששים ממתני' דכל המחמץ דהא תבלין לאו בכלל נותני טעם הן. דוחק לומר דהיינו טעמא דר' יוסי דאמר בסמוך ריב"ל אף בשאר איסורין קאמר ולא חש לקושית רבי שמואל בר יצחק ממתני' וצ"ע ועיין פ"ח י"ד סי' צ"ח:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c0780a905b2d661fddbb3a79420955d56922ba84e047591bc9189f8735bc6853