למה נאמר איש לענין שלמטן כו'. כ' הרב בק"א וקשה הצרוע שממנו מרבה האשה בקרא דפרימה כתיב ואיש צרוע דממעט האשה כתיב בקרא דטומאה ואיך נרבה מהצרוע טומאה ונמעט מאיש צרוע פרימה ע"ש ונ"ל היינו דקאמר בבבלי דכריתות פ"ב ת"ל והצרוע הרי כאן שנים א"כ מה ת"ל איש נתקו הכתוב מענין שלמעלה לענין שלמטה וה"פ השתא דכתיב והצרוע שמעינן דשני מצורעי' הם מדפרט הכתו' והצרוע הידוע משמע שיש מצורע אחד דממעי' מפריע' ולא ידעינן מאן הוא לכך כתיב איש ברישא לומר איש הוא המצורע הידוע וזה ברור:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 4 · הלכה 6 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c0780a905b2d661fddbb3a79420955d56922ba84e047591bc9189f8735bc6853