ע"ד דר' יוסי כו'.וקשה א"כ הא דתנן לא אמר כלום אין פירושו שוה דלב"ש הכוונה דהקדש ראשון קיים ולב"ה פי' שאין כאן הקדש כלום וי"ל מ"מ לדברי הכל אין אמירתו כלום. והר"ש פי' דהכא שאני שכיון להקדיש הראשון אלא שהיה סובר שהשחור יצא ראשון. וסיים הרא"פ משא"כ הכא גבי עולה ואמר שלמים לא כיון לשלמים מעולם הלכך אף לב"ש לא אמר כלום ע"כ. ועדיין הדבר דחוק הא מיהת גם גבי שור שחור לא הוציא מפיו מה שהיה בלבו וי"ל הכא מ"מ בשעת ההקדש כיוון גם לזה שהיה בלבו וטעה בזה שסבר אף אם לא יצא השחור מ"מ יהיה שור היוצא ראשון קודש אבל התם בתרומות בשעת האמירה לא כיון כלל לשלמים ויותר מרווח סוגיין אם נאמר לב"ש השחור קדש דאמרי' כוונתו היה שור שחור שבעדרו שיצא ראשון מכל השחורים יהיה הקדש אלא שטעה בדיבורו ולא פירש כל הצורך וכ"כ תוס' דף לג בד"ה והא הקדש כו' וכ"מ לקמן. פ"ה ה"ב:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c0780a905b2d661fddbb3a79420955d56922ba84e047591bc9189f8735bc6853