ואינון מקבלין מינהון. וא"ת הא לא קיבלו מינהון שהרי השיבו לא השבט קידשו כו' וי"ל ה"ק למה לא השיבו מיניה וביה דלא דמי למעשר תשיעי ואחד עשר שהקדש דוקא בכוונה והנך לא קדשו אלא שלא בכוונה וכ"כ רש"י ותו'. והא דמשני עשירי היה התשובה. לל"ק שפירשתי בקונטרס קשה שאין זה ק"ו הקדש דבעינן דעת לכך בטעות אינו הקדש משא"כ מעשר דלא בעי דעת הלכך בטעות הוי מעשר. ולל"ב קשה שאני עשירי עצמו דלא בעי הקדשו שהרי אפילו לא הקדישו העשירי קדש מעצמו. ונראה דהייינו דאמרי בבבלי ולא היא דהקדש בדעתא דמארי תליא. ולאחר העיון נראה דה"ג עשירין הוו בתשובה. וה"פ אף שהיו יכולין להשיב מיניה וביה השיבו ממקום אחר כדי להראות רוב תשובתן. וכ"ה הגירסא בירושלמי פסחים פ"ו ה"ב. וקראתי עליו מאמר חז"ל דברי תורה עניים במקום א' ועשירים במקום אחר. ותוס' כתבו לא קשה לר"נ למה לא השיבו מיניה וביה די"ל חד מתרי טעמא נקט ע"כ. אף דמשני בסמוך או ייבא כהאי דא"ר נסא כו' מ"מ אין לזה ענין לדברי הבבלי דמשמע דר"נ סליק בקושיא. וכ"נ מדברי הרמב"ם דפסק כרב חסדא. מיהו אין ראיה כל כך מדבריו די"ל כיון דר"ח ורבה בר ר"ה פליגי אר"נ פסק כוותייהו:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 5 · הלכה 2 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c0780a905b2d661fddbb3a79420955d56922ba84e047591bc9189f8735bc6853