שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 4 · הלכה 3 · Segment 5

נמצא שאין בידו חטין כו'. קשה הא תנן קידושין פ"ב התקדשי לי בתמרה זו התקדשי לי בזו אם יש בכולן שוה פרוטה מקודשת וגרסי' בבבלי שם אמר רבא מאן תנא התקדשי התקדשי ר"ש. ואס"ד בשיש בידו חטין אף ר"ש מודה הא קידושין ליש בידו חיטין דמיין וי"ל רבא כר' אבא ס"ל ועמ"ש בגיטין:

נמצא שאין בידו חיטין מהו כו'. לפי' קמא בקונטרס קשה כיון דאמר שבועה על כל אחת מאי ס"ד דלא תחול שבועה שניה ולפי' בתרא קשה הא היינו פלוגתייהו דר' יוחנן ור' אבא לר"י פליגי בה ת"ק ור"ש ולר"א לכ"ע לא חלה. ומהא דגרסי' בבבלי ס"פ שבועת הפקדון הא לא דמיא אלא לאומר לחבירו תן לי חטין ושעורין וכוסמין שיש לי בידך שבועה שאין לך בידי כלל ואשתכח חיטין הוא דלית ליה אבל שעורין וכוסמין אית ליה דמחייב. ליכא למפשט מידי די"ל דוקא התם דכללן ואמר שאין לך בידי כלל אבל פרטן ונמצא שאין בידו חיטין אפשר לומר דלא חלה. וע"ק לשני הפירושים מאי קאמר ריב"א מתני' מסייעא לר"ז הא לא דמיא כלל להכא בשלמא בנזירות מעיקרא היה נדר הראשונה קיים ושפיר תפסה בה וכ"ש אם נאמר בעל מיגז גייז עד עכשיו נדרה של הראשונה קיים משא"כ הכא דמשעה הראשונה היתה שבועה הראשונה בטעות שלא היו חיטין בידו וי"ל קסבר ר' יעקב ר"ש פליג את"ק וסובר בעל מיעקר עקר וכ"נ מדברי תו' וה"ל כנמצא שאין בידו חיטין ואפ"ה השנייה אסורה אם לא אמרה. והאיבעיא לר"ש אע"ג שאמר שבועה לכל אחד מכל מקום בתר שבועה ראשונה גרירא וכס"ד דבבבלי בשבועות שם ע"ש. ובירושלמי שבועות פ"ה הגירסא נמצא שיש בידו חיטין מהו כו' ואין נראה דכולא סוגיין כגי' דהכא דייקי: