טמא ודאי ומוחלט ודאי. כ' הרמב"ם פ"י מה"נ טמא ודאי ומצורע ודאי לאחר שיטהר מצרעתו מגלח תגלחת הראשונה ומזה בג' ובז' מגלח ראשו וזקנו בז' והיא תגלחת שנייה של מצורע ומביא קרבנותיו בשמיני ואוכל בקדשים וסופר ז' ומגלח תגלחת טומאה ואח"כ סופר ימי נזירות שלימה ומביא קרבן טהרה ושותה ביין למה סופר ז' שאין ז' ימי הטומאה עולין בז' ימי הספירה שבין תגלחת ותגלחת של מצורע. הנה מ"ש שמזה בג' וז קודם תגלחת המצורע היינו מטעם שאם עדיין טמא בטומאת המת אינו ראוי לבוא אל פתח אהל מועד ואינו יכול להקריב קרבנות מצורע אא"כ ראוי לבוא אל פתח א"מ. גם טמא מת אינו משלח קרבנותיו וא"ת למה לא כתב בנזיר מא שמביא קרבנותיו בשמיני והא אין מונה נזירות טהרה עד שיקריב כמ"ש פ"ו וי"ל הרי מפו' שם ואם גילח בשמיני מביא קרבנותיו בו ביום ואף זה כן. מיהו ממ"ש בסמוך שאין ז' ימי הטומאה עולין כו' משמע שזה למגלח בז' דמיא. וע"ק מאי קשיא ליה למה סופר ז' הא אין תגלחת עולה לצרעתו ולטומאה כמ"ש שם ואין בין תגלחת לתגלחת פחות משבעה ימים כמפורש בבבלי פ"ו וכמ"ש הלח"מ שם וכן א"ר אבא מרי בסמוך וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 8 · הלכה 2 · Segment 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הדרן עלך שני נזירים
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c0780a905b2d661fddbb3a79420955d56922ba84e047591bc9189f8735bc6853