גמ' אילימא דאי מבטלין קלא כו'. ונקיט כתב דמעשה שהיה כך הי' וכ"ע קרי לנתינה כתיבה:
קריאה במקור
מהר"ם שיף על גיטין · דף 81a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
גמ' דורות האחרונים ר' דוסא. אבל ב"ה אינו מחמיר כב"ש אבל אינו מיקל משא"כ ב"ש ור' דוסא מקצה אל קצה:
בתוס' בד"ה לא כל הימנו וא"ת לרב אדא כו'. להא אפשר לומר שהיא משחדתו בממון לעשות קנוניא זאת כדי שתפקיע עצמה מבעלה השני אף שסוף סוף אסורה לראשון מה בכך:
שם וא"ת לרב אדא כו'. אבל לשמואל י"ל בדוחק שניחא להו לבטל הגט שיחול מעצמו אישות שיש לה עם בעלה הראשון מלהחזיר ומלהנשא מחדש לקדש קידושין חדשים עם הראשון וכ"ש אם הוא כהן שאסור להחזירה רק זכות הראוי לשני אינו מדוקדק יפה:
בתוס' בד"ה ובנהרדעא כו' אפילו ע"י עדים כו'. דאל"כ דלמא בעייתו ע"י עדים ולזה הקשו והא דאמרינן כו':
בתוס' בד"ה טרקסמון כו' ועוד צ"ע כו'. דשאר ירק חייב מדרבנן לעשר ולהכי נקיט טרקסמון בדיוק אם נעיין שהדין כן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 70d6e57d7df63d1a1cef8a75bb6a9f09e7646e15a672967e884672a57f1d2b45