גמ' אדם עושה בעילתו בעילת זנות. ובפנויה בעלמא לכ"ע אדם עושה בעילתו בעילת זנות דדוקא הכא הואיל שהיתה אשתו אמרינן טפי לשם קידושין אף שיש סברא לאידך גיסא. ובמה שהקשו התוס' ד"ה ב"ש אפ"ל נמי סברת הירושלמי דלעיל (גיטין דף ע"ט ע"ב) בד"ה ב"ש דכל אחד לטעמיה אזיל רק תלמודינו אין נראה דס"ל כן ודו"ק:
קריאה במקור
מהר"ם שיף על גיטין · דף 81b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
גמ' במאי פליגי. דא"ל פליגי באדם עושה בעילתו בעילת זנות ולכ"ע הן הן עידי יחוד כו' לאפוקי ר"י ורשב"א דלא נחלקו בלא ראוה כו' דאם כן ומודים במן האירוסין כו' לא הוי הודאה ממין הטענה וק"ל:
במשנה הכל משלימין כו'. אף דמשמע לכתחלה כמו הכל שוחטין ועיין פ"ק דחולין מ"מ מברייתא ואם השלים כו' משמע דיעבד הולד כשר אבל לכתחלה לא תנשא (מ):
גמ' כ"ע ידעי דקרוב הוא. ואשה נכשיר לפי"ז ור"ע אמר אלא הקרובין הראוין כו' יש ליישב בדוחק כיון דהכל יודעין דאשה היא וקצתן אין יודעין דין עדות משא"כ בקרוב או גזלן דאין הכל יודעין וקצתו יודעין ישנו ג"כ כנגד זה מקצתן יודעין דיני עדות:
ברש"י בד"ה רב יוסף מתני במלתיה דר' זירא כו' אבל כו'. כצ"ל:
ברש"י בד"ה דלמא אתי לקיומי כו'. וב"ד אין יודעין שהן קרובין ויקיימוהו בעדים פסולין והרואים ילמדו מזה להכשיר פסולין במקום אחר אף דבגט זה גופיה ליכא תקלה דסוף סוף כשר הוא:
בתוס' בד"ה בגט קרח כו' והא דלא תני לה כו'. ולא תני גט קרח קודם הא דכתב סופר כו' דסוף סוף היה צריך לאפסוקי בפלוגתא דבן ננס ור"ע:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 70d6e57d7df63d1a1cef8a75bb6a9f09e7646e15a672967e884672a57f1d2b45