הקדמות לתלמוד הבבלי · בבא קמא · הקדמה לפרק ה׳

וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן. (שמות כא, לה)

וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים. וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל. כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה פֶּצַע תַּחַת פָּצַע חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה. (שם כב–כה)

וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר. בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ. (שם לג–לד)

פרק זה עוסק בהשלמת דיני הקרן, ובבעיות הקשורות בהם. ועיקרו הוא בביאור נזקי הבור.

בענין נזקי הקרן דנים כאן ראשונה בשאלה ביחס לפרה מעוברת שנגחוה או שנגחה. באיזה אופן מתייחסים אל העובר כחלק מגופה של הפרה שהזיקה (לגבות מגופו) או שניזוקה (להערכת גובה הנזק), דבר התלוי בהגדרת מצבו של העובר ובזמן הלידה או ההפלה של הבהמה.

שאלה אחרת, שעניינה בנזקי בהמות בכלל, הינה במי שמכניס בהמתו לחצרו של אחר, והזיקה או שניזוקה שם, שיש להבחין אם נכנסה ברשות בעל החצר או שלא ברשותו, והשאלה היא האם כניסה ברשות מחייבת את בעל החצר גם בשמירת הבהמה שלא תינזק אם לאו, וכן באיזו מדה מתחייב בעל הבהמה לשמור את בהמתו שלא תזיק.

אגב הדיון בנזקי הקרן באים לדון בהלכה שאינה שייכת לכאן במישרין. התורה מחייבת אדם שגרם לאשה להפיל את עוברה לשלם את דמי הוולדות לבעל האשה, ואולם מה דינו של שור במקרה זה? ומתוך כך דנים במכלול ההלכה זו באדם הגורם לאשה להפיל את עוברה: מתי הוא מחוייב לשלם, מי הוא הזכאי לקבל תשלום זה, כיצד מעריכים את התשלומים הללו ומה הם שאר התשלומים שחייב המזיק לשלם.

עיקר הפרק הוא בדיני הבור, שרק מקצתם נזכרו בפרקים הקודמים. בענין זה באים לברר את הצדדים השונים שיש בהלכה זו שהתורה אומרת אותם רק בקיצור. יש לבאר מה הוא הקרוי בור, הן לענין צורתו והן לענין שיעור עומקו, וכן מה הוא המקום שבו יתחייב בעל הבור על חפירת בור — האם צריך שתהא לבור בעלות כלשהי של החופר, או שחייב בכל מקרה. וכן בעיה עקרונית: מהי הגדרתו המדוייקת של הנזק שגורם הבור, האם עצם החבטה בקרקעית הבור (למרות שאינה שייכת לחופר) היא המחייבת את חופר הבור בתשלום הנזק, או שמא הוא חייב מחמת תבנית הבור, והנזק שגרם הבור הוא בגלל עצם הנפילה אף בלא החבטה (״הבלו״).

התורה מחייבת לכסות את הבור, ויש לבאר — מה הוא הנחשב ככיסוי ראוי לבור הפוטר את המכסהו מאחריות לנזקיו. ועוד בעיה אחרת הקשורה בזו — בור של שותפים, כיצד הם מתחלקים בשותפות ובאחריות לנזקים שנגרמו על ידי בור זה?

ובעיה אחרת: על אלו נזקים שאירעו מחמת הבור חייב בעל הבור? האם הוא אחראי בכל מקרה, או שאחריותו מוגבלת רק לבעלי חיים, ולאלו בעלי חיים? האם הולכים אחר לשון הכתוב או מרחיבים את משמעותה למינים אחרים ולנזקים אחרים?

אלו הן הבעיות העיקריות המתבררות בפרק זה, אם כי אגב הדיון דנים גם בנושאים אחרים שאינם מעניינה של המסכת.