דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה׳. (במדבר ו, ב)
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · נזיר · הקדמה לפרק א׳
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כדי שיחול נדר הנזירות צריך אדם ״להפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה׳״. בפרק זה מבררים בעיות שונות הקשורות בשימושי הלשון שבהם אדם מקבל עליו נדר זה. אף שבפרק עוסקים בפרטים מרובים, מכל מקום הריהם מתחלקים לשני נושאים עיקריים. האחד הוא בבירור הלשונות שיש בהן קבלת נזירות, והאחר בבירור משמעותן של צורות ביטוי שונות לגבי אורכה של הנזירות, או של קבלת נזירויות אחדות בבת אחת.
ברור לנו כי האומר ״הריני נזיר״ נעשה נזיר על ידי כך, אלא שיש לבדוק מה הן לשונות כינוי ורמז שאף הן בכלל הלשונות שמשמען קבלת נזירות, ומתי אומרים כי מה שאמר האדם בשפתיו (אף אם נתכוון בליבו לנזירות) רחוק כל כך מענין נזירות, עד שאין אמירה בלשון זו מחייבת אותו בנזירות.
השאלה האחרת היא לגבי משך הזמן של הנזירות. מובן כי כאשר האדם בזמן שמקבל עליו נזירות מתבטא בבהירות וקובע זמן מסויים (או נזירויות אחדות) בלשון מפורשת — קיבל עליו נדר כפי שאמר. אולם הבעיה היא מה הן הלשונות שאינן מבוררות היטב שאף בהן הנזיר מחייב עצמו לנזירות ארוכה או לנזירויות אחדות, ומה הוא משך הזמן שצריך לשמור את נזירותו כדי לצאת חובת הנדר.
חכמינו קבעו כי סתם נזירות היא בת שלושים יום (ואין נזירות בפחות מכן), אלא שמבררים את מקור הדברים ואת דיוק משמעם, האם עיקר הנזירות מושלם בסוף היום העשרים ותשעה או רק ביום השלושים.
בעיות אלה ושאלות אחרות הנסמכות להן הן עניינו של פרק זה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279