לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת בְּכָל חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר. כִּי יָקוּם עֵד חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה. וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי ה׳ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם. וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו. וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ. וְהַנִּשְׁאָרִים יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת עוֹד כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ. וְלֹא תָחוֹס עֵינֶךָ נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ עַיִן בְּעַיִן שֵׁן בְּשֵׁן יָד בְּיָד רֶגֶל בְּרָגֶל. (דברים יט, טו—כא)
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · מכות · הקדמה לפרק א'
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בדיון המפורט בענין העדים הזוממים בפרק זה מבררים כמה עיקרי דברים. בעיה אחת נוגעת לעדותם של העדים הזוממים, מתי עדות זו נחשבת לעדות כדי להתחייב עליה לכשיוזמו העדים, האם יש חשיבות למספר העדים הזוממים והעדים המזימים. מה דינה של קבוצה גדולה של עדים המעידים כאחד וחלקם זוממים, מתי נחשבים עדים שונים כקבוצה אחת לענין צירופם לעדות אחת ולענין הזמתה. האם יש הבדל בין דיני נפשות לבין דיני ממונות בענין זה. שאלות אלו קשורות בדיני העדות בכלל, ומהן השלכה לדיני הזמה בפרט.
נושא אחר הבא לדיון ופירוט בפרק זה הוא דרך ההזמה. כיצד מוזמת עדות, באיזה שלב של העדות מחייבים את העדים הזוממים. וכן מה הדין כאשר יש קבוצות אחדות של עדים המזימות זו את זו. בנושא זה עיקר הדיון הוא בעקרונות (שמקצתם הם בגדר גזירת הכתוב, אף שנתנו להם הסברים וטעמים) של ההזמה, הנובעים מדיוק לשון כתובים. כיוצא בזה דנים בשאלה האם חייבת ההזמה להיות עדות ישירה, או שיכולים להזים עדות גם על סמך הנחה שהעדים הראשונים לא יכלו לראות את המאורע שעליו הם מעידים.
הבעיה השלישית הנידונה בפרק זה היא בפרטי הדינים של ענישת העדים. אמנם לשון הכתוב ״כאשר זמם״ מגדירה מה עונשם של העדים הזוממים. ואולם מתעוררת השאלה האם יש לחלק עונש זה בין העדים, האם כל אחד מן העדים הבאים לחייב את הנאשם במלקות לוקה כל סכום המלקות, והאם העדים באים לחייב אדם בתשלום משלמים כל אחד בעצמו את מלוא הסכום.
שאלה אחרת היא מה עושים במקרים בהם אי אפשר להעניש את העדים הזוממים בדיוק באופן שזממו, אם משום שלא ניתן בפועל לבצע בדיוק מה שזממו, אם משום גזירת הכתוב, ואם משום שעל ידי כך יהא צורך לענוש אנשים אחרים שלא חטאו. וכן נשאלת השאלה האם חייבים העדים הזוממים מלקות גם משום עצם העבירה של עדות שקר. ועוד שאלות מפורטות יותר, כגון כיצד מעריכים את שיעור הנזק כאשר מדובר בדיני ממונות, כאשר עדות העדים הזוממים היא שיקרית רק בחלקה (כגון לגבי זמן פרעון של חוב).
בירור שאלות אלה הוא עיקר עניינו של הפרק, אם כי כדרך הגמרא מבררים בו גם שאלות כלליות יותר לגבי דיני עדות, ולגבי דיני נפשות.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279