עיקרי הדברים בפרק זה אינם שייכים למסכת יבמות, אלא הובאו כהשלמה לפרק הקודם. מתוך הדיון בעצם ההלכה שהערל והטמא, אף שאינם רשאים לאכול בתרומה יכולים להאכיל את נשיהם ועבדיהם, בא לידי בירור מקורה של ההלכה שהערל פסול מן התרומה. ואגב הדיון בפצוע דכא, שאוכל בתרומה ואינו מאכיל את אשתו, מתבררים פרטי ההלכה בפצוע דכא: מה היא פציעה זו, והאם יש לה תיקון רפואי בעל משמעוּת גם להלכה.
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · יבמות · סיכום לפרק ח׳
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ביחס לפסולי הנישואין האחרים סוכם כי בגרים עמונים ומוֹאבים יש להבחין בין זכרים ונקבות: הזכרים, וצאצאיהם הזכרים, אסורים לבוא בקהל עד עולם, ואילו הנקבות מותרות אפילו בדור ראשון. ולעומת זאת, בגרים מצרים ואדומים, זכרים ונקבות שווים לאיסור — שהם וצאצאיהם אסורים לבוא בקהל, ודור שלישי מותר. ואילו ממזרים (ומדברי סופרים אף נתינים) אסורים לבוא בקהל עד עולם, בין זכרים ובין נקבות.
פצוע דכא וכרות שפכה אסורים לבוא בקהל (אבל דין ייבום נוהג בהם ובנשיהם), ואילו אלה שאינם מסוגלים להוליד מחמת מחלה או בגלל פגם בהתפתחותם, כגון סריס החמה והאיילונית, אינם אסורים לשאת ולהינשא (אף כי אין בהם דין ייבום). אולם בהעדר סימני מין מִשְנִיִים (״שתי שערות״) יש ספקות לגבי זמן בגרותם, וסיכומם של הדברים הוא שאם ברור מצבם זה הריהם נחשבים לבוגרים בגיל עשרים, ואם לא — רק משהגיעו למחצית שנות אדם ממוצע (שלשים וחמש שנה).
אנדרוגינוס, מכיון שיש לו אבר זכר נחשב לזכר — וכך רשאי הוא לשאת אשה, ונחשב כזכר לענין בעילה. ואילו הטומטום, מחמת שיש בו ספק שאינו ניתן לבירור, אין בו דין נישואין כלל.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279