וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם עַל מִזְבַּח ה׳ אֱלֹהֶיךָ וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל מִזְבַּח ה׳ אֱלֹהֶיךָ וְהַבָּשָׂר תֹּאכֵל. (דברים יב, כז)
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · זבחים · הקדמה לפרק ד'
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. (ויקרא א, ה)
וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה. (ויקרא ד, כה)
וְהֵבִיא הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר אֶל אֹהֶל מוֹעֵד. וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶצְבָּעוֹ מִן הַדָּם וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי ה׳ אֶת פְּנֵי הַפָּרֹכֶת. וּמִן הַדָּם יִתֵּן עַל קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי ה׳ אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת כָּל הַדָּם יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. וְאֵת כָּל חֶלְבּוֹ יָרִים מִמֶּנּוּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה וְעָשָׂה לַפָּר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר הַחַטָּאת כֵּן יַעֲשֶׂה לּוֹ. וְכִפֶּר עֲלֵהֶם הַכֹּהֵן וְנִסְלַח לָהֶם. (ויקרא ד, טז-כ)
פרק זה החותם את ענייני פיגול ופסולי המחשבה בקרבן בכלל, פותח בשאלה הנוגעת למחשבת פיגול בזריקת הדם, ואגב כך דן התלמוד באריכות בפרטי זריקת הדם של הקרבנות השונים. אך בעיקרו עוסק הפרק לא באופן בו נפסל הקרבן במחשבה, אלא באיסור הפיגול החל על הקרבן — על מה מן הקרבן הוא חל, או ליתר דיוק — על מה איננו חל.
קיבלו חכמים כי יש להבדיל בכל קרבן בין החלק שהוא ״מתיר״, שעל ידו עולה הקרבן לרצון, והמחשבה בו היא המפגלת את הקרבן (כגון הדם בזבח), לבין החלק האחר שהמתיר מכשירו להקרבה ולאכילה. וכיון שעיקרי דין פיגול נלמדו מן האמור בשלמים, הרי כמו שבשלמים איסור הפיגול חל על גוף הקרבן ואינו חל על המתיר, כן הוא בכל קרבן, אין הפיגול חל אלא על דבר שיש לו מתירים.
ובפרק זה מבררים מה הם הדברים שאין להם מתירים, בין שהם עצמם מתירים את הקרבן, ובין שמדובר בקרבן שכולו קרב, ואין בו מתיר ומותר.
כן נחלקו חכמים לגבי חלקים הנספחים לקרבן (כגון נסכים) האם הם נחשבים כחלק מן הקרבן, ויש להם, איפוא, מתירים, או שהם נדונים כקרבן לעצמו.
אגב העיסוק בדברים עליהם חל איסור פיגול, דנים באיסורים אחרים של כרת הקשורים לאכילת קדשים — איסור אכילה בטומאה ואיסור אכילת נותר — על מה הם חלים. ובסיומו של הפרק שבים לרשימת הדברים אשר לשמם צריכה עבודת הקרבן להיעשות.
בירור פרטי השאלות הללו ומציאת המקורות להם במדרש המקראות הוא עיקר עניינו של פרק זה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279