וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם. (ויקרא טו, לא)
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · שבועות · הקדמה לפרק א'
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם וְכֵן יַעֲשֶׂה לְאֹהֶל מוֹעֵד הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם. (ויקרא טז, טז)
וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל מַתְּנֹת קָדְשֵׁיהֶם וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה׳. (שמות כח, לח)
אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא אוֹ בְנִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא וְאָשֵׁם. אוֹ כִי יִגַּע בְּטֻמְאַת אָדָם לְכֹל טֻמְאָתוֹ אֲשֶׁר יִטְמָא בָּהּ וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא יָדַע וְאָשֵׁם. (ויקרא ה, ב-ג)
בראשית פרק זה, הפותח בדיני שבועות, הובאה בדרך אגב רשימה של נושאים שונים אשר להלכותיהם תבנית היסוד של ״שתים שהן ארבע״, שתי הלכות או שני מושגים בסיסיים, הכוללים (או שנוספים להם) עוד שנים.אף שהמסכת עוסקת בעיקרה בדיני שבועות, הוקדש רובם של הפרק הראשון והשני לבאר דין הדומה לדיני שבועות במקצת — דין טומאת המקדש וקדשיו, וליתר דיוק — אופן הכפרה בענין זה.
התורה מקפידה ביותר על טהרת המקדש, והרבה מצוות קשורות להפרשת הטומאה מן הקודש והמקדש. ובכללו של דבר, דיני הטומאה והטהרה משמעותם העיקרית היא ביחסם כלפי הקודש והמקדש (משום כך, בהעדר המקדש ממילא בטלו גם רוב דיני הטומאה והטהרה).
כפי שמבואר בפרק זה, גם קרבנות רבים באו לכפר על טומאת המקדש וקדשיו, ועיקרו של פרק זה הוא בדיון מהו התיקון והכפרה של הקרבנות השונים לאופנים השונים של טומאת המקדש והקודש.
ויש בכך כמה צדדים. שכן פעמים שהטומאה מתרחשת מתוך ידיעה, אם מתוך זדון ואם משום טעות, ופעמים מתוך חוסר ידיעה. פעמים שהדברים נודעים לאחר מעשה ופעמים שאינם נודעים. ואף שמפורש בתורה דינו של מי ששגג וטימא את הקודש והמקדש, הרי קרבן הכפרה שמביא אדם על הטומאה הוא רק במקרים מסויימים, ובהכרח רק כאשר נודע לאדם שחטא בחטא זה. אך יכולים להיות מקרים רבים שבהם אירעה טומאה בלא שייוודע הדבר לחוטא.
ומבארים בפרק זה כיצד מתכפרת טומאת מקדש שלא נודעה, שאינה יכולה להיעשות בידי היחיד, אלא היא שייכת לחטאות הציבור של ישראל, ובעיקרם השעירים הבאים כחלק מקרבנות המוספים בראשי חודשים וברגלים, וכן הקרבנות המיוחדים ליום הכיפורים. ואגב כך מבארים כיצד מתכפרות העבירות השונות שבתורה בקרבנות החטאת של הציבור.
פרטי הדינים הללו בכפרת טומאת המקדש והקודש ושאר עבירות הם עיקרו של פרק זה, אם כי מבוארים בו גם נושאים שונים שהובאו אגב הדיון בעניינים אלו.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279