אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז בַּמַּחֲנֶה אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַה׳ לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה׳ דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ. לְמַעַן אֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת זִבְחֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם זֹבְחִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וֶהֱבִיאֻם לה׳ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן וְזָבְחוּ זִבְחֵי שְׁלָמִים לַה׳ אוֹתָם. וְזָרַק הַכֹּהֵן אֶת הַדָּם עַל מִזְבַּח ה׳ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְהִקְטִיר הַחֵלֶב לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה׳. וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם חֻקַּת עוֹלָם תִּהְיֶה זֹּאת לָהֶם לְדֹרֹתָם. וַאֲלֵהֶם תֹּאמַר אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר אֲשֶׁר יָגוּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יַעֲלֶה עֹלָה אוֹ זָבַח. וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא יְבִיאֶנּוּ לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ לַה׳ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מֵעַמָּיו. (ויקרא יז, ג-ט)
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · זבחים · הקדמה לפרק י"ג
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
פרק זה עוסק באיסורים החמורים של שחיטת והעלאת קרבנות מחוץ למקדש, שהעובר עליהם ענוש כרת. ואין עניינם של איסורים אלה בהקרבת קרבנות לפולחן כלשהו של עבודה זרה, שהוא איסור לעצמו שאינו קשור להלכות אלה. מן הכתובים למדים ששני איסורים הם: השוחט קדשים מחוץ לעזרה, והמקריב קדשים מחוץ לעזרה, שהרי לכל איסור יוחד כתוב לעצמו.
אכן, בהיות שני איסורים אלה מן הצד האחד איסורים נפרדים, ומן הצד האחר הרי קיים סדר קבוע ביניהם (שכן ההעלאה באה לאחר השחיטה), יש איפוא מקום לדון: כאשר הייתה השחיטה בחוץ וההקרבה בחוץ, האם חייב גם על ההעלאה, שהרי לכאורה כבר נפסל הקרבן בשחיטה שאינה ראויה.
ומספר שאלות נוספות עולות בהלכות אלו: האם רק שחיטה והעלאה בכלל זה, או גם שאר עבודות? מה נחשב לענין זה כחלק מן המחנה, ומה נחשב חוץ למחנה. אמנם עיקרו של הפרק הוא הדיון בדיוק ההגדרה — מה הם הדברים המוגדרים כקרבנות לענין איסורים אלה (האם הם חלים רק על בהמות או גם על עופות, מנחות ונסכים), ומה הן עבודות הקודש שעליהן הם חלים.
ובפרטי הדברים מבררים האם חל איסור ההקרבה בחוץ רק על קדשים הראויים להקרבה, או גם על קדשים שנפסלו, ואם כן — על אלה מן הפסולים חל האיסור.
נושא אחר המתברר בפרק זה הוא ביחס לשיעור ההקרבה בחוץ שמתחייבים עליו, האם רק על הקרבת הקרבן כולו, או אף על חלק ממנו. ומתוך כך גם בשאלה המפורטת יותר: מה דינו של קרבן שהוקרב מקצתו בפנים ומקצתו בחוץ (או בסדר הפוך), הן לגבי האיסור שבדבר, והן לגבי הכשרו של הקרבן בפנים. בירורן של שאלות אלה לפרטיהן הוא עיקר עניינו של פרק זה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279