ההלכה, ש״בסיס לדבר האסור״ אסור אף הוא בטלטול, מקובלת על רוב החכמים. ואולם בפרק זה הוברר כי דברים אלה אמורים רק בטלטול כדרכו. כל טלטול שאינו כדרכו, או שהוא, כלשון חכמים, ״טלטול מן הצד״, יש מקום להקל בו בשעת הצורך. וכן כשיש צורך וחשיבות בטלטול חפץ הקשור אל דבר מוקצה, כגון טלטול של ילד המחזיק בידו דבר של מוקצה, או טלטול חבית שמונח עליה דבר מוקצה, התירו בכך חכמים, ולא אסרו משום ״בסיס לדבר האסור״.
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · שבת · סיכום לפרק כ״א
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בפרק זה גם מבורר כי בדרך־כלל אין אנו מחמירים בדיני מוקצה ביום השבת, ובכל מקום שיש צד של כבוד השבת או של הרחקת המיאוס בשבת — מותר לטלטל את המוקצה, וביחוד לשיטתו של ר׳ שמעון שנתקבלה להלכה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279