וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם. זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר. וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא. הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם. וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ אֶת בְּרִיתִי הֵפַר (בראשית יז,ט-יד)
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · שבת · הקדמה לפרק י״ט
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא. וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ (ויקרא יב,ב-ג)
מסורת מקובלת בידי חכמי ישראל כי מצות המילה, כשהיא בזמנה, לאמור: ביום השמיני ללידה, דוחה את השבת. אם כי הכל מקבלים עקרון זה, בכל זאת נחלקו בה בהרבה פרטים, בין במה שנוגע למקרי־גבול שונים ובין בדבר ההגדרות המדויקות של מילה וצרכי מילה.
בעיקרו של דבר שתיים הן השאלות; הראשונה: באותם מקרים בהם לא ברור לחלוטין שאכן מצוה למול ילד זה, או כאשר לא נתברר אם הגיע זמנו להימול ביום זה. וכאן רבו הדעות השונות באלו מקרי ספק יפה כח מצות המילה לדחות את השבת, או שמא אין מילה דוחה את השבת אלא במקרים שבהם אין כל ספק בדבר.
והשאלה השניה: האם גם ההכנות למילה דוחות את השבת? יודעים אנו שהמילה עצמה דוחה את השבת, וגם ידוע כי התינוק זקוק לטיפול רפואי לאחר המילה, ויש לחשוש לסכנה אם לא יטפלו בו. ואולם נתעוררה השאלה האם נדחים איסורי שבת לא רק מפני מעשה המילה עצמו אלא אף מפני שאר ההכנות למילה (כגון הבאת הסכין והכנתה), ומה הן ההכנות הנחשבות הכרחיות לצורך זה.
בעיה יסודית יותר שנתעוררה תוך הדיון בהלכות מילה היא: האם מצות המילה יחידה היא במצוות התורה שבכוחה לדחות מפניה את איסורי השבת, או שמא כל המצוות כולן אם הגיע זמנן להיעשות בשבת הן דוחות את השבת מפניהן, ואם כן — מה טעם ההבדל בין מצוה למצוה לענין זה.
בעיה עקרונית ויסודית אחרת היא מהות דחייתה של השבת מפני המילה, האם פירוש הדבר שהשבת דחויה מפני מצוה זו בכל שלבי עשייתה ובכל מצבי קיומה והתבצעותה, וכל המתעסק בה אינו מתחייב כלל באיסורי שבת, או שמא דחיה זו היא רק כאשר מגיעים לקיום מצות המילה בשלמותה וכדינה. וכמובן, תוך הדיון בשאלות אלה מתעורר ממילא הצורך לברר מהו היקפה של מצות המילה ומה הם פרטיה המחייבים של המצוה. בירורן של בעיות אלה — בפרק זה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279