סוכם כי יכול אדם להקדיש עובר, בין של בהמת חולין (ועל ידי כך אף להפקיעו מבכורה) ובין של בהמת קדשים, והעובר לכשיוולד יהיה מקודש באותה קדושה שהקדיש אותו. בתוך הבירור לגבי מקדיש בהמת חולין לקדושה אחת ואת עוברה לקדושה אחרת סוכם כי יש ללכת אחר כוונת המקדיש, שאם מתכוון לשתי קדושות שונות כאחת — הרי דיבורו והקדשו מועילים, ואם חזר בו — אין דבריו האחרונים מועילים.
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · תמורה · סיכום לפרק ה'
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כיוצא בדבר אם החיל תמורה על בהמת חולין בשתי קדושות שונות, שאף באלה תלוי הדבר בכוונתו (וכל שכן כאשר פירש את כוונתו בבירור), שאם לכך נתכוון — יכול להחיל על בהמת תמורה אחת שתי קדושות, וכאשר יפול בה מום ותפדה יחלק הכסף לשתי קדושות אלה.
דיוקי הלשון חשובים בכל עניין שיש לאמירה משמעות הלכתית, ובפרט בהקדשות שבהן יש לאמירה כוח הקנאה גמור (ואין צורך בדרכי הקנאה אחרות). ולפיכך, כאשר יש מצב של ספק שיש לפניו בהמת קדשים יש רק הבדל לשוני בין לשון תמורה (שמחילה קדושה ומתחייב הממיר מלקות) ובין לשון חילול שתתפוס בבהמת קדשים בעלת מום — ואין בכך צד איסור.
בתוך כך נקבע גם בכלל שאין אדם מניח היתר ועושה איסור, ולפיכך — אם אפשר לעשות כן — מפרטים את דבריו בצד היתר.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279