הקדמות לתלמוד הבבלי · הוריות · סיכום לפרק ג'

בהגדרת הנשיא והכהן המשיח נאמר כי לענין הבאת פר העלם דבר יש לעשות כדיוק הכתוב, לאמור: רק הכהן הגדול שנמשח בשמן המשחה מביא קרבן זה. ה״נשיא״ האמור בתורה הוא מלך, זה שעומד בראש ציבור גדול מישראל, ואין אדם אחר מישראל על גביו, ומשום כך ייתכן שיהיו בישראל כמה נשיאים, כאשר אין הם כפופים זה לזה. יש הבדל בין הכהן הגדול והמלך, לפי שהכהן הגדול המשוח נשאר במעלת קדושתו ומביא פר העלם דבר גם אם חטא כאשר עבר מכהונתו ואינו משמש עוד, ואילו המלך מביא את הקרבן המיוחד לו רק אם חטא בעודו מולך בפועל.

מה שאמרו שכהן גדול שלא נמשח הריהו פחות במעלה מכהן משיח, הרי זה לענין קרבן העלם דבר בלבד, אבל לשאר מצוות האמורות בתורה בכהן גדול — כל המצוות הללו נוהגות בו. כהן שעבר מכהונתו — קדושת כהונה גדולה עליו, אלא שאינו מביא את מנחת חביתין, ולא את פר יום הכפורים. משוח מלחמה דינו ככהן גדול לגבי איסורים החלים על כהן גדול, אבל מעלתו פחותה, ואינו מחזיר במותו את הרוצח בשגגה מעיר מקלטו.

כיון שדובר בהגדרת הכהן המשיח, דנו בדיני משיחת הכהן והמלך. שמן המשחה שעשה משה רבינו מקודש היה ביותר, ואין מושחים בו אלא כהן גדול ומלך מבית דוד בלבד (ומלך בן מלך נמשח רק בזמן שהדבר נחוץ וחשוב).

מתוך שנדונו מעלות הכהנים נאמרו בקיצור גם ההבדלים בין כהן גדול לכהן הדיוט. הכהן הגדול אסור לשאת אלמנה (מוסף על איסורו ככהן לשאת גרושה) ומצווה לשאת רק בתולה. אין הכהן הגדול מיטמא לכל מת (אף לא לקרובים ביותר, שכהן הדיוט מיטמא להם), ואינו קורע ואינו פורם בגדיו באבלותו כדרך כל אדם. הכהן הגדול משמש בבית המקדש גם ביום מות קרובו (כשהוא ״אונן״) אף שאינו אוכל אז מן הקדשים.

דברים אלה, שהכהן הגדול נמצא במעלה יתירה מכל ישראל, נאמרו לענין קדושתו. אבל לענין כבודו בסדר המעלות — העומד בראש הוא המלך, ואחריו הכהן הגדול.

ובסדרי קדימויות בכלל אמרו כי בכלל הדברים כל שנמצא בתפקיד חשוב יותר במקדש קודם לאחרים (לכבוד ואף להצלה), וכן כל שיחוסו מיוחד יותר קודם לאחרים, וכל שיחוסו פגום יותר (כגון ממזר או עבד משוחרר) הריהו מאוחר יותר בסדר זה. יש דברים שבהם איש קודם לאשה, ויש דברים שבהם מקדימים אשה לאיש.

כיוצא בזה יש גם סדרי מעלות לגבי חכמים, הן לענין בחירת האיש שממנים אותו, והן בכבוד שנוהגים בכל אדם לפי מעלת תפקידו בסנהדרין.

כל הדברים הללו נאמרו כאשר היו האישים שווים במעלתם העצמית, אבל תלמיד חכם קודם לכל אדם אחר, אפילו למלך או לכהן גדול, גם כאשר הוא אינו מיוחס כלל.

כמה דברי אגדה מצויים בפרק זה, מקצתם בדברים הנוגעים לשמן המשחה, כיצד נעשה, את מי משחו בו במשך הדורות, וכיצד נגנז. וכן עניינים שונים במעשים שארעו באישים שונים, הן במקרא והן בימי התנאים והאמוראים.