הקדמות לתלמוד הבבלי · סוכה · הקדמה לפרק ג׳

״אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה׳ שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן״.

וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. (ויקרא כג, לט—מ)

פסוקי התורה המצווים לקחת את ארבעת המינים בחג הסוכות משאירים מקום רב לשאלות מסוגים שונים. תחילה קיימת בעיה ראשונית בדבר הגדרת המינים הללו: השמות שניתנו בתורה לארבעת המינים אינם שמות מובהקים ומוגדרים לעצמם, כי אם, במדה רבה, כינויים ותיאורים. יש איפוא צורך לקבוע מה הם בדיוק ארבעת המינים שמדובר בהם, ולאחר קביעה ראשונית זו — כל הפרטים הרבים וְהשונים ביחס למעשה שיש לעשות. יש לברר לגבי כל אחד מן המינים כמה ממנו צריך לקחת ומה שיעור הגודל שלהם. יש לברר האם אפשר לקיים את המצוה בכל אותו סוג של עצים או שמא יש הגבלות, שלא בכל אחד מן המינים אפשר להשתמש בכל עת. ומכאן מתעוררות שאלות רבות: מה צריך להיות מצבם של המינים הללו, מה צריכה להיות צורתם המדויקת, האם יש הגבלות אחרות לגבי טיבם, האם מותר להשתמש לשם כך בצמחים שיש עליהם איסור איזה שהוא, ועוד ועוד.

כיוצא באלה ישנן שאלות שונות הנוגעות לשעת קנייתם ולקיחתם של המינים הללו, למן השאלה בדבר בעלותם, עד לשאלה מה לעשות בענין זה בשנת השמיטה ולאחריה.

אף מצוות הלקיחה כשלעצמה אינה ברורה. כיצד מתבצעת לקיחה זו? האם נלקחים כל המינים יחד? האם חייבים הם להיות צמודים או קשורים זה לזה? ומה טיבה של לקיחה זו, ואופנה, האם משמעה אחיזה בלבד, או שיש פה עוד מצווה נוספת?

וכן סדרה אחרת של שאלות: היכן נעשית לקיחה זו, האם היא חובת כל אדם בכל מקום או שהיא קשורה בעבודת הקרבנות ובמקדש? ומתי מצוות הלקיחה — יום אחד או שבעה ימים, כמה פעמים ביום, וכיצד.

השאלות הרבות הללו, שיש להן ייחוד מסוים לגבי כל מין לעצמו, ולכל המינים יחד, וכן שאלות מעשיות שונות הנובעות מהן — כל אלה מתבררות בפרק זה.