פרק זה הוא מעין המשך לפרק העשירי, שכן אף הוא עוסק בהתרת האשה להינשא או להתייבם כשאין עדות שלימה על מות הבעל. כמבואר שם הקלו חכמים הרבה ב״עדות אשה״, הן משום סבל העיגון והן משום שסמכו על האשה שתבדוק ותדייק היטב בדברים.
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · יבמות · הקדמה לפרק ט״ו
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הקלה נוספת בענין זה היא, שאף האשה עצמה נאמנת להעיד שמת בעלה, למרות שהיא בודאי נוגעת בדבר. אלא שדנו חכמים על גבולותיה של נאמנות זו: האם בשל נאמנות זו נחשבת עדות האשה כעֵדוּת שלימה לכל דבר, או שיפה כוחה רק בחלק מן המקרים ורק לגבי דברים מסויימים.
בעיה כללית יותר בענין עדות אשה היא השאלה של עדויות חשודות (שיש מקום לחשוש לשקר במזיד או בשגגה), וגם של עדויות סותרות — כיצד יש לנהוג במקרים אלה.
בעיה אחרת היא: האם עדות קלושה זו, שמתירה את האשה להינשא, נחשבת כעדות גמורה על מותו של האיש, או שמא היא מוגבלת רק לדין אחד בלבד — של התרת עגונה, ולא לדברים אחרים.
בעיות אלו הן עיקר עניינו של הפרק, אלא שכדרך הגמרא נידונות בו גם בעיות מתחומים אחרים ככל שיש לדון עליהן מתוך עקרון משפטי דומה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279